תלמוד עשר הספירות | חלק ט"ז | שיעור 70 | עמודים ב' אלפים כ"ה-כ"ו
1. למדנו בשיעור הקודם שהקלי' דאצילות היא רק מניעת ההטבה דהיינו ירידה מג' הגדלויות שהן העזות דקדושה שקיבלו זו"ן מההשגחה העוברת דרך עתיקא קדישא.
2. עולם אצילות הוא דרך ההשגחה לנבראים כאשר זו"ן שדרכם יש את ההשגחה על הנשמות נראים כקטנים יוצא שאדם נמצא בהסתרה ובגלות וגילוי הפנים הוא ראיית ההשגחה דהיינו את זו"ן דאצילות כגדולים וע"כ זה הנצרך תיקון, גילוי השגחת הבורא לנבראיו.
3. לאחר החטא שזה פגימה ביראה השלימה הנקראת ירושלים, נבנית הקלי' שהמובילים שלה הם ס"מ ולילית כנגד ז"א ומלכות.
4. לא נבנתה צור אלא מחורבנה של ירושלים דהיינו מההזנה של הקלי' מהניצוצין שנשארו לאחר חורבן הקדושה ונפילה מתפיסת ההשגחה השלימה.
5. לילית הרשעה שהיא הנקבה דקליפה אף פעם לא יכולה להיות מסופקת ולכן תמיד מתלוננת היות והיא ניזונה מהנק' שנשארה באצילות שהיא ההשתוקקות שהייתה בא"ס אולם השתוקקות זו מצומצמת בצ"א ומשם ניזונים אומות העולם ולשם הם שואפים להגדלת החשק החיצוני וקבלת האור בו.
6. ישראל המבקשים לבנות את החשק לאחר שנפל שהוא נקרא השתוקקות לאהבה צריכים לבנות זאת דווקא ע"י תפיסת הבורא שהוא נקרא השכל הישר וממנו צריכים לגזור את החשק כפי שהיה בבניית הנוק' שנבנתה רק ע"י נסירה ולא ממלכות של צ"א שהיא נגנזה ברדל"א.
7. דרך העבודה של עם ישראל אם כך היא שמבינים מה נכון פועלים ע"י מעשה ודמיון לעורר את הרגש והחשק לנכון. יוצא מכך שלא החשק מראה לי מה נכון אלא השכל והתפקיד של האדם להביא את הרגש לשכל הנכון וכך אנו עושים במצוות.