תלמוד עשר הספירות | שיעור 30 | חלק ט"ז | עמודים א'תתקמ"ה-תתקמ"ו
א. אדם הראשון היות ונברא בצמצום ב' אינו יכול לתקן מדרגות השייכות לצמצום א'.
ב. הבנת מדרגות אלו אנו לומדים מב' התיקונים ששמרו על צמצום ב' שלא יתבטל שהם גניזו דאו"א דהיינו שלא לקבל ג"ר דחכמה ומלכות שנגנזה ברדל"א שלא לקבל אור היחידה.
ג. כנגד ב' תיקונים אלו נבדלו מקום עשיה וד' תחתונות דיצירה למטה מחזה למקום שאדם הראשון לא מתפשט לשם ולא יכול לברר שם כלום.
ד. ברור אומר להוריד את תפיסת הקליפה ממקום זה ולתת תפיסה של מלכויות דאמא דהיינו מלכויות של צמצום ב'.
ה. בשעה העשירית שאדם הראשון עלה ויחד איתו כל עולם העשיה נכנס לעולם האצילות טעה לחשוב אדם הראשון שתיקן גם את נשמתו היות וראה שהעולמות נתקנו ולכן עשה זיווג פנים בפנים על ג"ר דחיה מה שאסור היה כי היה עדיין בצמצום ב'.
ו. זיווג זה גרם להתפשטות הארה גם למטה מחזה דיצירה וגרם לירידת כל העולמות למקום העולמות דהיינו גם למטה ממקום חזה דיצירה ונשמת אדם הראשון איבדה את כל אורה חוץ מהארת נפש דנפש.
ז. שואל בעל הסולם מדוע העולמות והפרצופים נשארו בקדושתם ולא כמו בשבירת הכלים שכל הפרצופים נפגמו תשובה נענה בשיעור הבא