הדף היומי בתלמוד עשר הספירות | חלק ט"ז| עמודים א'תתקל"ז-תתקל"ח | שיעור 26
1. למדנו בשיעור הקודם את המושגים: עיבורה של עיר ותחום שבת, ודייקנו שעיבורה של עיר הוא ממקום הפרסה עד חזה דבריאה, ואלפיים אמה הוא מחזה דבריאה עד חזה דיצירה.
2. היום למדנו על ההבדל בין מקום בריאה יצירה ועשיה לבין התוכן שיש בתוך העולמות – שהם פרצופים דקדושה שיצאו.
3. המקום של העולמות שייך לצמצום א היות והוא נובע מנקודות דס"ג. להבדיל מהפרצופים שיצאו במקום העולמות שהם באו מצמצום ב בשבירתם מעולם הנקודים ובתיקונם מעולם אצילות ובי"ע דקדושה.
4. כאשר אנו מתקנים את פרצופים (את תוכן העולמות), ומבקשים לעלות אותם לאצילות דקדושה, אין אנו יכולים לתקן, אלא את אותו חלק של הפרצופים ששייך ל-ט ראשונות ולא את המלכויות שלהם.
5. מצד מקום העולמות אין אנו יכולים לתקן, דהיינו להוציא את כל ניצוצות הקדושה מחזה דיצירה ולמטה, ולכן מקום זה הוא מדור הקבע של הקליפות.
6. מחזה דיצירה ולמעלה ניתן לעלות לעולם אצילות, למשל ביום השבת, ולכן מקום זה נשאר ללא קדושה. אבל ללא קליפות והוא נקרא תחום שבת.
7. את לב האבן נוכל לתקן בגמר תיקון, אבל בזמן תיקון תמיד ישאר חסרון של משהו לא מתוקן כולל בשבתות.