הדף היומי בתלמוד עשר הספירות | חלק ט"ז| עמודים א'תתקל"ה-תתקל"ו | שיעור 25
1. למדנו בשיעור הקודם על ההבדל בין המציאות לנשמה והרחבנו בשיעור זה את המבט על אובייקטיבי וסובייקטיבי ביחס לזה שידיעת המציאות היא הנקראת אובייקטיבי והתייחסות האדם למציאות זו היא הנפש או הנשמה. 2. אין לבלבל שהסובייקטיבי נתון לאדם ואינו מדויק, גם בו יש סדר שצריך להתכייל לסדר זה וסובייקטיבי זה לא מה שבא לי אלא לתקן שאני אתרגש ואשתוקק עפ"י האמת. 3. בשיעור זה למדנו על המושג עיבורה של עיר. 4. עיבורה של עיר הוא כנגד עולם הבריאה עד מקום החזה שהם 70 אמה ושיריים. 5. 2000 אמה שמותר לצאת חוץ לתחום שבת נמדדים מחזה דבריאה ולא מחומת העיר דהיינו מסוף עיבורה של עיר ולכן המדידה היא עד חזה דיצירה. 6. מקום זה של עיבורה של עיר מציין את הרעיון שגם אם בטן האם יוצאת מחוץ לתחום שלה עדיין שייכת לה וכל יציאתה הייתה לטובת הבנים וכל זמן שהיא בחסים מכוסים כנגד הרחם הסגור מהשפעות חיצוניות משייך אותה למקום מתוקן שאין החיצונים יכולים להיאחז בו ולכן משייכים אותה עדיין לאם שמבחינתנו היא מלכות דאצילות.