תלמוד עשר הספירות חלק ט"ז | שיעור 18 | א'תתקכ"א-תתקכ"ב
א. האדם נבדק על פי יכולת עיבוד המציאות המתגלה אליו כאשר העיבוד אומר להשיג תודעה של קשר לכלל ובמיוחד לאהבת ה' או לנגזרות ממנה. הבדיקה רק על פי הכישרון או על פי העוצמה החיצונית שהיא המציאות היא בדיקה יוונית. ב. אנו רואים שמות שונים ולכאורה בלבול במקומות ובמדרגות כאשר מדובר על אדם הראשון, אולם יש לזכור שהשפה היא קצרה וכאשר אומרים לנו יצירה או נפש או עשיה או עץ הדעת תמיד צריך לזכור מאיזה מצב דהיינו באיזה זמן מדברים. האם בעת עלייה בשעה החמישית האם בין הערביים האם לאחר החטא או לפני. ג. למשל כתוב וייצר ה' אלוקים שהמילה וייצר מלמדת על עולם היצירה, וכתוב ויברא אלוקים שמסמן לנו על עולם הבריאה והרי שם אלוקים הוא קטן מהשם הויה אלוקים והרי דווקא הוא מיוחס לבריאה שזה עולם גבוה מיצירה וכיצד ייתכן הדבר? ד. תשובה: וייצר דהיינו עולם היצירה מדבר על יצירה דאצילות. ויברא מדבר על בריאה למטה מכל אצילות. ואם כך לא יקשה שביצירה דאצילות השם הוא הויה אלוקים שהוא יותר גדול מהשם אלוקים לבדו שהוא בעולם הבריאה למטה מפרסא.
ה. מדוגמא זו ואחרות ניתן להבין שתמיד צריך למדוד באיזה זמן אנו מדברים.