תלמוד עשר הספירות חלק ט"ז שיעור 17 | א'תתקי"ט-תתק"כ
א. דנו בשיעור הקודם בשאלה מדוע חטא אדם הראשון אם אין לו מעולם הזה כלום. ב. התשובה היא שאין לנו מסך דעולם הזה כלום, אבל רצון יש לו, ואם מתגלה עולם ומעורר את הרצון אז אדם צריך לשמור לא להשתמש ברצון אם אין לו מסך. ג. המסך הוא כוח העיבוד של המציאות לקבל את ההארה הבאה על הרצון לטובת בניית האהבה. ואם אין את הכוח הזה צריך שלא להשתמש ברצון. ד. בשבירת הכלים קיבלו למטה מפרסא כי בטעות חשבו שכבר אין את החוק הזה של הפרסא דהיינו שיש להם את כוח העיבוד של הרצונות שלמטה מפרסא וטעו. ה. כדי לחזק את הפרסא נעשו ב' תיקונים, הראשון שמלכות נגנזה ברדלא. והשני גניזו דאו"א שאסור לקבל גם על גר דחכמה. ו. תיקונים אלו אפשרו לקבל אור חכמה בעולם האצילות בצורה של ממטה למעלה הנקרא ו"ק דחכמה, ולא ממעלה למטה הנקרא ג"ר דחכמה. ז. לאדם הראשון היו ב' עליות לאחר לידתו, בשעה החמישית כבר כל גופו נכנס לעולם אצילות וכנגדו גם ו"ת דיצירה וד' ראשונות דעשיה. ח. בעליה ב' בשעה העשירית בין הערביים גם ו' תחתונות דעשיה גם עלו לעולם אצילות אולם אסור היה לקבל בהם אלא רק באח"פ דעליה ולא ממעלה למטה. ט. אדם הראשון חשב היות וקיבל הארת השבת, שמותר לקבל גם ממעלה למטה, ולכן התפשטו רגליו עד תחתית עולם העשיה וזה גרם לשבירת הנשמה וחלוקתה כך שנשמת אדם הראשון התערבבה עם כל הקליפות שלמטה מחזה דיצירה. י. חטא אדם הראשון גרם לתת בניין ולעלות למעלה מחזה דיצירה ובכל עולמות בי"ע ישנן קליפות.