תלמוד עשר הספירות חלק ט"ז | שיעור 3 | א'תתצא-תתצב - חלק ב
א. כאשר מלכות עלתה לבינה בנקודות דס"ג נוצר הבחן א' של העיגולים דצמצום ב' שהתעגלו סביב הנקודה החדשה במקום החזה שהיא נקראת נקודה דעולם הבא.
ב. נקודה דעולם הבא צריכה להיות מגורה לתקן את הכלים דקו שיהיו בבחינת משפיע בעל מנת להשפיע או בגדלותם מקבל בעל מנת להשפיע במסגרת המשפיע שהוא הנקרא אח"פ דעליה.
ג. נוצר לנו אתגר בעיגולים של צמצום ב' שההתעגלות התחתונה שלהם נמצאת במקום שקרוב למרכז של העיגולים של צמצום א' והיות וסוף העיגולים הוא במרכזם יוצא שתחתית עיגולים דצמצום ב' נפלו למקום הגרוע מאוד של צמצום א' שהוא גירוי לקבל בעל מנת לקבל גבוה מאוד.
ד. כאשר צריך לעבוד בצמצום ב' דהיינו על נקודת העולם הבא שהוא הפנימיות של האדם שזה התפקיד בשית אלפי שני וישנו גירוי גדול לעבוד על הפרטיות בקדושה לקבל בעל מנת להשפיע עלולים ליפול ולכן צריך לעשות סדר אחר.
ה. בשל החשש לרצות להפוך את העיגולים דצמצום ב' לעיגולים גסים של צמצום א' שכמשל ניתן לומר שאדם שצריך לבנות את הרוחניות שלו מתעסק בגשמיות רוחנית במיסטיקה גופנית והופך את הגשמיות לרוחניות ובכך הוא מקלקל גם את הרוחניות האמיתית.
ו. התיקון שנעשה הוא להקטין את תחתית העיגולים של צמצום ב' ולקרבם לנקודה המרכזית של צמצום ב' ורק לשם זה יתייחס לאח"פ שירדו מתחת לפרסא כדי שלא יהיו מגורים מהעיגולים הקרובים למרכז של צמצום א'.