תלמוד עשר הספירות חלק ט"ז | שיעור 3 | א'תתצא-תתצב - חלק א
א. עולמות בי"ע עם פנימיות של נשמת אדם הראשון אמורים לתקן את שליש תחתון דנה"י דא"ק.
ב. המושג לתקן הוא גם להתקין דהיינו לבנות כלים של אהבה הנקראים כלים דאור חוזר גם במקום הכל כך פרטי שהם שליש תחתון דנה"י דא"ק.
ג. מלכות שעלתה לבינה דגוף הנקראת ת"ת יצרה הפסק במדרגה הן בראש והן בגוף, כך שנותרו לנו רק ג' כלים במדרגה שהם כנגד כתר חכמה בינה, בחסרון ז"א ומלכות, מצד האורות נפש רוח נשמה וחסרון האורות חיה ויחידה.
ד. בנקודות דס"ג שמלכות עלתה לבינה היא יצרה הפסק והגבלה על השימוש בכלים כנגד הגבלה זאת יצאו עיגולים חדשים המסבבים סביב נקודת הסיום החדשה שנוצרה בת"ת דגוף שהיא נקראת נקודה דעולם הבא.
ה. עיגול פירושו גירוי לקבלה ומניעה מקבלה.
ו.עיגולים דצמצום ב' מונעים קבלה בעל מנת להשפיע בשונה מעיגולים של צמצום א' שמונעים לקבל בעל מנת לקבל.
ז. עיגולים של צמצום ב' יתבטלו בגמר תיקון עיגולים של צמצום א' ישארו תמיד.
ח. מפאת חסרון ב' הכלים בצמצום ב' שיצאו ללבוש והיכל נוצרו כלים חיצונים המחזיקים את האורות המקיפים ובעיקרם הם ב' מקיפים, מקיף דיושר ומקיף דעיגולים. כאשר המקיף דיושר הוא פנימי יותר וקרוב יותר למרכז העיגול והמקיף דעיגולים שהוא כנגד מדרגת יחידה הוא רחוק יותר ולכן הוא גם חשוב יותר.