תלמוד עשר הספירות חלק ט"ז | שיעור 2 | א'תתפט-תתצ
א. בשיעור הקודם למדנו שעולם א"ק מהווה את בריח התיכון לתיקון של האידיאל של בחירה ביתר דבקות.
ב. התיקון נעשה מהחוץ אל הפנים דהיינו על ידי פרצופים המלבישים את עולם א"ק.
ג. פרצופי ע"ב וס"ג הלבישו את א"ק עד הטבור ותיקנו אותו עד שם אולם למטה מטבור לא יכלו לרדת בשל חשש לפגום במקום זה.
ד. נקודות דס"ג ירדו למטה מטבור ובהם נעשה צמצום ב' שמלכות דסיום רגלין שאסור לקבל בה אור עלתה למקום בינה דגוף הנקראת ת"ת ומשם ומטה יצרה חלל שלא יכול לקבל אור.
ה. לאחר צמצום יצא עולם הנקודים שבא לתקן מטבור ולמטה אולם הוא נשבר היות ולא לקח בחשבון את המלכות שעלתה לבינה דגופא.
ו. בעקבות השבירה היה צריך דרך אחרת כדי לתקן את למטה מטבור דא"ק כדי להמשיך את בניית האידיאל של היתר דבקות גם למטה מטבור.
ז. הבנייה הייתה על ידי עולם האצילות שתיקון על ידי עתיק שליש עליון דנה"י דאק ועל ידי אא עם הפרצופים המלבישים אותו את שליש אמצעי דנה"י דא"ק אולם שליש תחתון נשאר ריקני ללא תיקון.
ח. לצורך התיקון של שליש תחתון דנה"י דא"ק יצאו עולמות בי"ע שקיבלו רק אור של תולדה הנקרא אור דחסדים היות ואור חכמה אינו יכול לרדת למטה מפרסה שיצרה חלל במקום זה.
ט. הנקודה דעולם הזה שעלתה לבינה דגופא הנקראת תת יצרה חלל שהוא מקום לתיקונים כדי לקבל באותה מלכות המצומצמת שגם גם נולד אדם הראשון שהוא פנימיות עולם ביע שדרכו מתקנים עולמות אלה.