תלמוד עשר הספירות - חלק י"ג שיעור 47 | אלף שפט-שצ
1. בשיעור זה אנו עוסקים בידיעה שבינה דראש דאריך דווקא היא ולא במקומות אחרים יצאה מהראש ואף כשחוזרת לראש נשארת היא עצמה ולא חלק אורגני מהראש.
2. כאשר אריך אנפין עולה לעתיק לקבל חכמה הופך להיות פרצוף אחד עם עתיק והיות והאור שיש שמה הוא אור של ג"ר דחכמה ואם א"א יקבל את הג"ר דחכמה בבינה שלו ויתפשט לתחתונים אז תהיה שבירה לכן הוציא את בינה מחוץ לראש.
3. הפרצופים האחרים אין אור של ג"ר דחכמה בראש לכן אין צורך להוציא את הבינה שלהם מחוץ לראש.
4. כפי שבמצב של פנים באחור בעולם הנקודים לאבא היה חכמה ואמא לא קיבלה את החכמה לכן לא היתה שבירה ואילו בפנים בפנים שאמא דהיינו בינה קיבלה את החכמה היתה שבירה. לכן כאן נעשה גניזו דאור של או"א וזאת על ידי הוצאת בינה מהראש שלא תקבל חכמה.
5. טעם נוסף אומר כאן שעתיק לא מתקן מהמלכים מטעם שצד הבן שלו הוא שלם מצד עצמו ולא משוייך למלכים ואילו בא"א והלאה שיש להם שיוך למלכים בעיקר מצד הגדלות שלהם לכן צריכים דווקא הם להוציא את הבינה מחוץ לראש.
6. כל האור שהתקבל דרך בינה שחוזרת לראש אבל נשארת היא עצמה יהיה אור חכמה שעובר דרך הבינה והוא הנקרא ל"ב נתיבות החכמה.