סיכום שיעור 19 - תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב' הסתכלות פנימית פרק א' עמוד נ"ה ג' סיון תשע"ט בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני - התחלנו היום את הסתכלות פנימית. - החלק הזה כולל עיגולים ויושר. - עיגולים זה תפיסת הטבע שמבחינה נפשית זה תפיסת הפרטיות, ההשתוקקות הפרטית של האדם. - יושר זה התיקון שלי, ההתקדמות שלי להיות יותר אדם, לגלות את האדם שבי. - אדם קדמון הוא הצד של הדבקות של האהבה. - אומר לנו באות א' שהיות והעיגולים הם בחינת הכלל שהבורא עשה ,אז אני לא יכול להתעסק בהם כל כך. למה? כי הם שייכים לדבר שהוא למעלה ממני. כי הבורא עשה אותם והם היו לפני הצמצום ולפני הצמצום אני לא יכול להתעסק. - ובכ"ז האר"י הקדוש כתב עליהם. אבל הדברים שם לא לגמרי ברורים. אבל אומר שנתעסק בהם רק במידה שצריכים אותם לקו. אם לא, לא נתעסק בהם. - שימו לב שכשרוצים להגיד על אדם שהוא אדם טוב . מה אומרים עליו? שהוא אדם ישר. אין אומרים אדם עגול. למה אדם ישר? כי עגול מצביע על תאוותו . ישר זה אומר הולך לפי הסדר הבריאתי. דהיינו לפי הבחירה ביתר דבקות. זה אדם ישר. יש לו מטרות פנימיות והוא נאמן להן. - אז כדי שנבין את הקשר, אז קודם כל רוצה לספר לנו על כל אחת מהבחינות הללו, אומר לנו יש סדר: - בעיגולים- החיצון חשוב יותר - בקו - הפנימי חשוב יותר - ההשלכות של זה – בעיגולים ככל שיותר מופשט, קרוב יותר לאינסוף. ככל שיותר פנימי, יותר רחוק מהאינסוף כי סיום העיגול הוא במרכז. אז ככל שאתה מתרחק מהמופשט ובא למשהו יותר גשמי המתקרב לעולם הזה, אז זה חומר גלם שיותר קשה לעבד אותו. - העיגול הוא רק חומר גלם שאני צריך לעבד אותו. נסה לעבד ברזל ולעשות ממנו צנצנת. הוא הרבה יותר קשה. אם כך חומר מופשט אתה יכול לחבר אותו הרבה יותר טוב. רק כמשל. - יוצא שככל שדבר הוא יותר מופשט, הוא חומר גלם יותר טוב לחיבור. - כשאתה רוצה להראות שאתה מתחבר, אז את החיבור אתה מנסה להרגיש מעבר לגשמיות, במשהו נפשי. זה העיגול היותר זך. - ככל שמתעסקים במדעים שתפיסת העיגול זה תפיסת המדע, ככל שאתה מתעסק במדע יותר מופשט, זה חומר יותר טוב להבין את המציאות. מצד שני זה חומר יותר מבלבל, כי הוא יותר זך. - תמיד צריכים לשים לב במה אנחנו מתעסקים, אם אין אפשרות להתעסק בחומר זך, נתעסק בחומר שהוא פחות זך. אבל נדע שהיכולת שלנו להפיק ממנו את מה שאני צריך ממנו, הוא יותר קטן. - מה אני צריך להפיק מהעיגול? שישמש את הקו. - אגב כך אומר לנו על הקו שנקרא יושר. אומר שבעשר ספירות של יושר, ככל שפנימי יותר חשוב יותר. למה ? כי היושר מבטא את הבחירה ביתר דבקות והיתר דבקות זה הקו הפנימי ביותר הנקרא קו דאדם קדמון . - כל העולמות יצאו כדי להלביש ולגלות את הקו הזה. ככל שההלבשה יותר חיצונית היא פחות מגלה את הקו הזה. - לכן זה כמו שתראה בחברה, יש את המנכ"ל היודע את הקו המרכזי ויש שליח, הוא רחוק מאד מהמנכ"ל. עובר הרבה שלבים עד ששומע מה שאומר המנכ"ל. אז הוא מבטא את המנכ"ל פחות טוב מזה שקרוב אליו, נאמר איש הכספים שלו.... - לפי ההיררכיה הזו, ככל שאתה יותר רחוק מהקו המרכזי, כך אתה פחות חשוב. - אותו דבר בדרך התיקון של האדם. ככל שהכוונה יותר פנימית, ככה זה יותר חשוב. - עד כדי כך שאם אדם רוצה להיות אדם פנימי באופן אמיתי, הוא צריך שלא לגלות החוצה את כוונתו. אלא הוא עם אלוקיו עושה את העבודה. ככל שאדם צריך יותר לדבר החוצה את הדברים שלו, אז זה פחות טוב. כשאין ברירה זה בסדר. זה מה שיש. אבל כשיכול להיות בתוך עצמו מאד מאד מסודר ומאורגן ויודע את מטרתו, הוא לא צריך כל כך הרבה לדבר בחוץ. - אני לא מתכוון לאנשים מופנמים שאינם יודעים להביע עצמם ובורחים מהבעה עצמית. כשהאדם הפנימי רוצה להביע את עצמו, הוא יכול להביע את עצמו בהרבה יותר קלות, והרבה יותר דיוק והרבה יותר ריגוש גם לדברים החיצונים ואז היכולת הבעה שלו הופכת להיות הרבה יותר גבוהה. - אז בואו נעשה סדר. עשר ספירות דעיגולים - כל החיצון יותר חשוב יותר. - עשר ספירות דיושר- כל הפנימי יותר חשוב יותר. - כל הכלים דעגולים הם רק חומר גלם לטובת צד האדם דהיינו צד היושר. - כל הלימוד שלנו הוא רק ביושר ונתעסק בעיגולים רק כחומר גלם שאני צריך אותו לטובת האדם. - שימו לב שרוב העולם מתעסק בעיקר בהשתוקקות העצמית ובטבע. וחלק אומרים שיש פה גם דת. יש פה מדע. והמדע הזה הוא דבר מצוין אבל רק בתנאי שאני משתמש בו לדברים אמיתיים ולא לדברים שקריים.
סיכום בנקודות 1. חלק ב' עוסק ביחס בין עיגולים ליושר. כאשר עגולים זה תפיסת המציאות המתבטאת בנפש כהשתוקקות, כפרטיות . והיושר מבוטא בנפש כתיקון האדם לקראת המטרה שהיא האהבה – יתר דבקות. 2. ההתעסקות בעיגולים היא מסוכנת, כי אין לנו תפיסה בהם כי הם למעלה מטבענו. לכן כל ההתעסקות בהם תהיה רק ביחס למה שהם משמשים את הקו. 3. בעשר ספירות דעיגולים, כל החיצוני יותר, חשוב יותר. כל הפנימי יותר, גרוע יותר וזה על פי המרחק מהא"ס. 4. בעשר ספירות דיושר, כל הפנימי יותר הוא חשוב יותר וכל החיצון יותר, הוא פחות חשוב וזה על פי הקירבה לאדם קדמון, שהוא מבטא את הכלל של הרצון ליתר דבקות 5. בכל בחינה שנפגוש בעולמות ובכל פגישה של האדם עם עצמו והמציאות, יש מורכבות מעיגול ויושר