שיעור 25 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ו'
שיעור 25 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ו' סיכום בנקודות עמוד תל"ד-תל"ה – י שבט תש"ף בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני 1. כאשר יצאו בעולם הנקודים זיווגים, הם יצאו ב-ג' בחינות של נקודות. נקודות של מעל האותיות הנקרא חולם, בתוך האותיות שנקרא שורוק, ומתחת לאותיות שנקראים קמץ, פתח, צרה, סגול, שוא, חריק וקובוץ. 2. קמץ ופתח הם שורש לכל כ"ב האותיות וכסימן אנו רואים שהם ב' ווים שוכבים וי' שהיא הנקודה שבקמץ. שהם בגימטריא כ"ב. 3. קמץ מלשון שמקמץ על האור היות ויש לו ה' תתאה דצמצום שלא מאפשרת הארה למטה. 4. פתח מלשון פתיחו שעינין, דהיינו שמשם יש הארה לתחתונים, לשאר הנקודות שמתחת לאותיות 5. במצב הקטנות לאו"א לא היה מלכות כפי שלמדנו ה' תתאה בעיניים ויה"ו באח"פ. לחכן לא יכלו לעשות זיווג, כי בלי מלכות אי אפשר לעשות זיווג. 6. במצב הגדלות שהה' תתאה ירדה למקומה לפה, מנקבי עינים, חזרה בחינת המלכות גם לאו"א. אולם מלכות זו לא קמצה על האור, אלא זו היתה מלכות מצד זיווג ולא מצד צמצום. 7. היות ונעשה זיווג מבחי' הפתח, דהיינו באו"א על בחי"ד, התפשט האור לז"ת דנקודים וגרם לשבירה. ❦