הדף היומי בתלמוד עשר הספירות | חלק ט"ז | עמודים ב' אלפים י"ג-י"ד | שיעור 64
1. בשיעור הקודם למדנו על ההבדל בין ישסו"ת, ז"א ונוקבא בזיווג הב' שניתנים לתחתונים בעולמות בי"ע.
2. השוני הוא במקיפים הניתנים מא"א ואו"א, שהם כנגד מקיף יחידה ומקיף חיה.
3. היות ול-א"א יש נפש מהמקיפים, אז רק מלכות שהיא מדרגת נפש יכולה לקבל ממנו מקיף, אבל ז"א וישסו"ת שהם מדרגת רוח ונשמה אינם מקבלים ממנו מקיף.
4. היות ולאו"א יש נפש-רוח מהמקיפים אז רק מלכות וז"א ולא ישסו"ת יכולים לקבל מהם מקיף.
5. יוצא מכך של-ישסו"ת אין מקיפים, לז"ט מקיף אחד, ולמלכות ב' מקיפים. וזה ההבדל בין פרציפים אלו.
6. פרט לנתינת א"א, או"א ישסו"ת וזו"ן לבי"ע יש גם את נתינת עתיק, שעל כך הדיון בשיעור הזה.
7. ב' מחלוקות נידונו בשיעור זה: הראשונה: האם עתיק הוא בחינת נה"י דעתיק המלובשים בחג"ת דאריך או מלכות דאצילות. והתשובה היא - מלכות דאצילות. השניה: האם מלכות דאצילות מדובר על זו שננסרה מז"א או על הנקודה האמצעית ששימשה כנקודה בז"ת דנקודים שנובעת מנקודת הסיום דגלגלתא: והתשובה – נקודת הסיום דגלגלתא.
8. עתיק ניתן בבקיעה והיא בחינת האמונה השורשית שישנה בכל מדרגה, והתייחסות הנפשית אליה מצד ההשקפה: יש ודאי ראשוני, מצד ההתייחסות הנפשית: יש בריאה, דהיינו – אני רוצה להיות מאושר. אלו שתי בחינות שלא ניתנות לשינוי בשום מדרגה. הנקודה המקשרת ביניהם היא יסוד התבונה האמצעי הנקרא קודם ונמשך שהוא כל שאר התנועה שכל הפרצופים האחרים באים במחשבה בזיווג דהכאה. על כן כולם ייבחנו עפ"י הודאי הראשון שיש סיבה ראשונית, וע"י התכלית להגיע לאושר – שהיא ההטבה השלימה.