הדף היומי בתלמוד עשר הספירות | חלק ט"ז | עמודים א'תתקפה-תתקפו | שיעור 50
1. ישנו ערך הפוך בין כלים לאורות: כאשר רוצים להשיג את אור החיה, צריכים להשיג את הכלי הרביעי שהוא כלי דבשר. בשביל לקבל את אור היחידה צריכים לגדל את הכלי דעור.
2. היות וב' כלים אלו של בשר ועור יצאו משימוש בעקבות צמצום ב ובעקבות ב' החיזוקים של הפרסה – שמלכות נגנזה ברדל"א וגניזו דאו"א – אי אפשר להשתמש בהם, לכן האורות של חיה ויחידה לא יכולים לקבל את המקום הראוי להם.
3. למרות זאת האורות דחיה ויחידה מתקבלים באופן חלקי בתוך מסגרת אור הנשמה.
4. אע"פ שאסור שיאיר אור בכלים דבשר ועור ניתן להאיר הארה מועטת שם, שמעוררת רצונות וחשקים במקום זה. והם נקראים עיבור, יניקה, מוחין דחיצוניות היות ומלובשים בכלים חיצוניים דבשר ועור.
5. ישנם גם עיבור, יניקה ומוחין פנימיים שמלובשים בכלים פנימיים שהם מוחא, עצמות וגידין.
6. כלים פנימיים מוגדרים ככאלה שהאור מתקבל במדרגה ומורגש ע"י המקבל כשייך לו כחלק ממנו, בעוד שבכלי החיצון הוא רואה משתוקק, אבל לא יכול לקבל.
7. המסקנה מהכתוב שמבחינת התלבשות אורות בכלים – פנימיות הכלי גדול וזך יותר היות והעוביות שבכלי עם מסך הוא הגורם שיתלבש אור גדול במדרגה. כאשר מדובר מהכלי בפני עצמו מבלי להתחשב בהתלבשות האור שבתוכו – חיצוניות הכלי גדול מפנימיות הכלי.