תלמוד עשר הספירות חלק ט"ז | שיעור 20 | א'תתקכ"ה-תתקכ"ו
א. למדנו בשיעור הקודם על המיקום של תשתית העולמות שנוצרו בנקודות דס"ג. ב. המקומות שמבטאים ג' עולמות הם כנגד ז"ת דבינה ז"א ומלכות שז"ת דבינה זה כנגד אדם שאוסף צדקה למישהו אחר וז"א הוא כנגד אדם שאוסף צדקה לעצמו, ומלכות כנגד אדם שאוסף לעצמו מותרות. היות והפרסא שהיא רצון לקבל לעצמו נמצאת מעליהם ושולטת עליהם לכן כוח השליטה מתבטא בג' אופנים שונים ולכן יש תשתית לג' עולמות שונים. ג. למרות האמור לעיל ג' העולמות נבראו במקום שונה ולא כולם למטה מפרסא מדוע? ד. תשובה: על פי הכלל שכל תחתון נולד מהעליון הסמוך לו נברא עולם הבריאה במקום ז"א דאצילות היות ונוקבא שהיא העליון לבריאה נמצאת במצב של נקודה או קטנות בקביעות דאצילות וקטן אינו יכול להוליד לכן היתה צריכה לעלות לגדלותה במקום ישסו"ת דאצילות ומשם הולידה את עולם הבריאה למקום ז"א דאצילות. ה. בריאה שנמצאת במקום ז"א דאצילות הולידה את יצירה למקום התחתון ממנה אולם הנוקבא שתחתיה יש לה רק ד' ספירות לכן עולם היצירה היה צריך להתפשט גם לעולם הבריאה למקום שש ספירות עליונות שלו. ז. עולם העשיה תופס את המקום הבא של עשר הספירות דהיינו ארבע תחתונות דבריאה ושש עליונות דיצירה. ח. מחזה דיצירה ולמטה מדור הקבע של הקליפות. היות ולא נבראו שמה עולמות דקדושה והמקום הוא כבור ריק אין בו מים. ט. בשיעור זה שאלנו מדוע היצירה לא יכול להיות כולו בנוקבא דאצילות והרי כל בחינה אפילו תחחתונה בעליון היא יותר גדולה מכל העולמות התחתונים כולם. י. ב' תשובות נותן לנו הארי הקדוש: האחת - שהכלל שאמרנו שכל פרט בעליון אף התחתון שבו גדול מכל התחתון ממנו הוא רק מצד האיכות אבל לא מצד הכמות. ובכמות אין הדבר כך. תשובה שניה- היות וכל תחתון העולה לעליון נעשה כמוהו אז יצירה שעלה לאצילות צריך לקבל ספירות כמו עולם האצילות. יא. התחלנו ללמוד את עניין תחום שבת שמותר לאדם לצאת חוץ לתחום שבת אלפיים אמה שזה עד מקום חזה דיצירה. בשיעור הבא נרחיב נושא זה.