תלמוד עשר הספירות חלק ט"ו | שיעור 61 | א'תתז-תתח
א. ישנו הבדל בין קיום ז"ת דנקודים לשכלול שלו, את הקיום אנו מולידים מתיקון כלים דקטנות של עולם הנקודים ואת השכלול מתיקון הגדלות של עולם הנקודים.
ב. תיקון השכלול מאוד מאתגר היות והיתה בו שבירה ולאחריה הקליפות שולטות בז"ת דנקודים ויש לנו מלחמה איתם.
ג. המלחמה הוא בין הערך שהוא האידיאל שאותו אנחנו מבקשים לקיים לבין החשק שהקליפה מייצרת באותם רצונות, אם כך המלחמה היא על הארץ, על הרצון, האם להשאיר אותה בתהו ובהו בתענוג מזוייף או לוותר על החשק, לבנות כלים לערך גם אם צריכים לעבור דרך המדבר הצחיח חסר החיות בשלב הביניים.
ד. לצורך תיקון השכלול ז"א צריך לוותר על תיקון הקיום שהוא הסתפקות במועט ולבקש יותר בלי לבטל את המסגרות, שהם הקביעות.
ה. ישנם ג' עליות הנקראים מוחין דחול, מוחין דשבת, ומוחין דפנימיות.
ו. בשיעורים האחרונים אנו דנים על פנימיות דעיבור ב' שהוא ז' חודש ומתקיים במקום ג"ר דעתיק, במקום אמונה למעלה מהדעת.
ז. מקום זה של רדל"א הוא מקום נשגב שממנו נולדת שלמות בבחינת הדעת העליון הנקרא נשמת משה רבנו, והוא כנגד מלך הדעת המבטא את ז"ת דנקודים ואותו אנו מבקשים להוליד בשיא גדלותנו והוא גם נקרא משיח, שנקרא גדלות ההשגה, היות והשגה זה התפשטות ממעלה למטה לגוף אולם לכך יש תנאים מיוחדים.
ח. עד שלא יבולע המוות לנצח גדלות הדעת או בחינת משה רבנו אינה יכולה להיכנס לארץ אלא צריך ראשית לבער את הקליפות כפי הכתוב יבולע המוות לנצח.
ט. התיקון הנצרך הוא לקבל באופן חלקי את העיבור הזה של עיבור ז' חודש ולא לקבל ג"ר דחכמה כמו שהיה בעולם הנקודים שגרם לשבירה אלא רק אור של ל"ב נתיבות החכמה המתקבל דרך ז"ת דבינה.
י. לכן מסגרת השכלול יהיה תענוג שמקבלים שנולד באמונה אף על פי שבכל שלב השכלול יהיה חלקי ולא נתפתה מהקליפה שמבקשת מאיתנו לבקש הארה יותר גדולה אבל בלי התיקון.
יא. מזיווג דט' חודש של או"א נולדים חיצוניות העולמות ומאותה בחינה מבחינת ישסו"ת נולדים נשמות, ובכך נרחיב בחלק ט"ז בע"ה.