תלמוד עשר הספירות חלק ט"ו | שיעור 60 | א'תתד-תתה
1. בשיעור הקודם למדנו שעליה של זו"ן לא"א לעיבור והולדה למקום חג"ת דא"א במוסף דשבת נק' רק חיצוניות דפנימיות ואע"פ שהיא מולידה נשמות אין היא נקראת פנימיות דפנימיות.
2. את קביעות דעולם אצילות אנו לומדים ממה שקרה בעולם הנקודים טרם השבירה, אולם לצורך שכלול האצילות צריכים לתקן גם לפי גדלות דעעולם הנקודים המציין מצד האורות את השלמות והיות והבעיה הייתה בכלים צריך לתקן את הכלים עפ"י הגדלות. ואם יהיו הכלים מתוקנים נוכל לקבל את האורות ולהגיע לגמה"ת.
3. כאשר אנו מסתכלים על גדלות דעולם הנקודים אנו רואים שהז"ת דנקודים יצאו בכל שליש אמצעי דנה"י דא"ק ששם מלביש א"א לכן זה המקום שאליו צריך להגיע.
4. במוסף דשבת כאשר זו"ן עלו למקום חג"ת דא"א ששם מקום או"א, אין תיקונם שלם. לכן זה נק' רק חיצוניות דפנימיות. וצריכים עוד עליה.
5. בלימוד זה מלמד אותנו על העיבור וכאשר אנו מבקשים שז"א ייוולד מהעיבור אז צריך שהוא יהיה במקום גבוה ממקום לידתו ולכן רק בעיבור דעתיק הוא יכול להיוולד במקום ראש דא"א שבמקום חג"ת דעתיק, שנק' עיבור ב' דפנימיות.
6. עיבור זה הוא ז' חודש שסופרים רק את עליית ז"ת לראש דעתיק ואין סופרים את הג"ר דא"א מכיוון ואין חידוש, היות וכבר במוסף דשבת עלה לשם ראש דא"א.