תלמוד עשר הספירות חלק ט"ו | שיעור 53 | א'תשצא-תשצב
א. בשיעור הקודם למדנו על ההבדל בין האור שגורם להשתוקקות הנקרא אור ע"ב ס"ג לבין האור הפנימי שתלוי באמונה, בחסדים.
ב. כפי שלמדנו בחלק ב' באות ב' אור מקיף יכול להאיר אפילו בבחינה ד' המצומצמת היות ואין צמצום על ההשתוקקות אלא רק על קבלת אור. אותו דבר כאן, מותר שאור של ג"ר דחכמה יתפשט במדרגה לעורר השתוקקות, אבל אסור לקבל אותו כאור פנימי.
ג. היות ואנו מודדים לפי המטרה, והמטרה היא לייצר כלים שמאפשרים קבלת האור, על כן אור פנימי נחשב לחשוב וגדול יותר מאור מקיף. לא ביחס לגודל האור, אלא ביחס לחשיבותו. וכאמור על פי המטרה.
ד. בשיעור זה למדנו שהז"ת דנקודים שנשברו ונפלו לבי"ע צריכים להתקן על ידי זו"ן דאצילות. האפשרות להעלות אותם לתיקון תלוי בסוג הזיווג שיעשו זו"ן בעולם האצילות.
ה. סוג הזיווג יהיה לפי הביקוש לפי מה שכואב לאדם או לפי מה שהציב לעצמו כמטרה שאליה הוא רוצה להגיע.(דרך תורה ודרך יסורים)
ו. ישנן שתי מדרגות עיקריות לתיקון בשבירת המלכים מלכי דחג"ת שהם בחינת האהבה שנפלה לאנוכיות ומלכי תנהי"מ שהם בחינת השפעה שנפלה לבחינת גאווה. יש לנו להיזהר כאשר אנחנו רוצים לאהוב שלא ניפול לתאווה וכאשר אנו רוצים להשפיע הן מבחינה מעשית והן מבחינת הדעות שלא ניפול לגאווה.
ז. אור ע"ב ס"ג גרם לכל מדרגה מעתיק עד זו"ן להעלות את האח"פ שלהם והחשיבות שלנו היא דווקא בזון שמעלים את האח"פ של המלכים מבי"ע ועל ידי זה מתאפשר התיקון שלהם.
ח. לא ניתן לתקן את כל המלכים בבת אחת אלא לאט לאט וגם בכך נשארות המלכויות הנקראים לב האבן לגמר תיקון.