תלמוד עשר הספירות חלק ט"ו | שיעור 49 | א'תשפב-תשפג
א. בשיעור הקודם למדנו על ספירת הדעת שהיא לא ספירה חדשה אלא מבטאת את העליה של תפארת לראש הגורם לזיווג בין חכמה לבינה ועל כן הוא נקרא דעת המזווג בסוד וידע אדם את חווה אשתו.
ב. הצורך בספירת הדעת הוא כדי שתהיה מדרגת חכמה לאוא שהרי בקביעות הם רק קומת נשמה ואין די בקומת נשמה כדי לנסר את הנוקבא שתהיה עצמאית ותוכל לבוא זיווג פנים בפנים עם הז"א להולדת נשמות.
ג. הזיווג של אוא על קומת חכמה שנגרם כתוצאה מעליית ביקוש מזא נקרא זיווג דנשיקין.
ד. ישנם ב' זיווגים בעולם האצילות הנקראים זיווג דנשיקין שהוא זיווג רוחני וזיווג דיסודות שהוא זיווג גופני.
ה. בעולם הנקודים ובעולם אק לא היתה חלוקה זו וזה אחד הגורמים לשבירה.
ו. זיווג דנשיקין מתקיים באא בעת עליית עולמות מעל הקרומא דאיתכפיה והוא זיווג שנקרא נשיקין ורוחני שבא על המזלין היות ומקורם מצמצום א' והוא חייב להיות מקדים לזיווג הגופני.
ז. אף על פי שהזיווג הרוחני הוא גבוהה לצורך הולדת נשמות אין הוא מספיק אלא שצריכים לזיווג שני הנקרא זיווג גופני או זיווג דיסודות.
ח. זיווג לצורך נתינת חכמה דלב נתיבות מושפעת באצילות רק דרך זיווג גופני הנקרא גם זיווג דיסודות.