תלמוד עשר הספירות חלק ט"ו | שיעור 48 | א'תשפא-תשפב

1. בשיעור הקודם למדנו שיש תפקידים שונים ללאה ורחל שבהתאמה הם תורת הנסתר ותורת הנגלה אולם יש גם קשר ביניהם: שתורת הנגלה צריכה להיות ניזונה מתורת הנסתר שנלמדת בלילה והוא שרחל יונקת מלאה ומקבלת את כליה שהכינה לה בבחינת אמונה. ורק על בסיס זה יכולה לבוא בזיווג של אהבה עם ז"א. 2. בשיעור זה למדנו על בחינת ז"א וההשתנות שלו וזאת ביחס להשתנות של הנקבות דהיינו שרחל צריכה לקנות את גדלותה במוחין דחיה. 3. כדי שז"א ישיג מוחין דחיה לתת לרחל הוא עצמו צריך לקבל מוחין דחיה. כיצד מקבל מוחין אלו? 4. את המוחין דחיה ז"א מקבל ע"י בחינת הדעת המזווג בין חכמה ובינה. 5. קניית הדעת היא ע"י כך שז"א שנקרא ת"ת עולה לראש לבינה לבקש חכמה וע"י כך גורם לזיווג שבינה תפנה פניה לאבא ותזדווג עמו פב"פ כדי לתת חכמה לדעת שהיא בחינת ת"ת שעלתה לראש. 6. כל מה שתחתון גורם לעליון מקבל גם התחתון ע"כ הת"ת שעלתה לראש בבחינת דעת שגרמה לזווג על חכמה מקבלת אף היא את בחינת חכמה זאת בירידתה למקומה. 7. האם דעת היא ספירה חדשה? והרי כתוב בספר היצירה עשר ולא תשע עשר ולא 11 ואם היינו אומרים שדעת היא ספירה זה אומר שיש 11 ספירות וזה לא ייתכן? 8. אכן דעת אינה ספירה חדשה אלא היא בחינת ת"ת שעלתה לראש וזה גם מסביר לנו למה ת"ת מקבלת את ההארה הזאת. 9. בזאת הבנו מדוע ת"ת מקבלת חכמה וכשנשלב את זה עם השיעור הקודם נבין באיזה מצב ז"א צריך להיות כדי שרחל תקבל חכמה, דהיינו בגדלות דז"א שעלה לבחינת דעת דחכמה שהוא בחינת משה ונקרא פרצוף פנימי היות ודעת היא פנימיות הת"ת.