תלמוד עשר הספירות חלק ט"ו | שיעור 32 | א'תשמט-תשנ
1. בשיעור זה למדנו על שתי הצורות של נסירת הנקבה מז"א .
צורה ראשונה - שהאח"פ של כל ספירה ניתנת לספירה המקבילה במלכות דהיינו אח"פ דכתר דז"א לכתר דמלכות , אח"פ דחכמה לחכמה דמלכות וכן הלאה.
צורה שנייה – היא הצורה היותר כללית שכל האח"פ שמחזה ולמטה דז"א ניתן למלכות כאשר ב' שלישים תחתונים דת"ת למטה מחזה הם ניתנים לבחינת כתר דמלכות, נה"י כל אחד מתחלק לשלוש ודרכם ניתנים ט' ספירות תחתונות מחכמה עד מלכות למלכות.
2. היות ומלכות עומדת מחזה ולמטה דז"א גם אם היא תתנסר רק ממקום זה לא תוכל להיות בזיווגו פב"פ עם ז"א כי אינה עומדת בגובה הפנים שלו.
3. מטעם סיבה תכליתית יש לומר שכדי שיהיה זווג פב"פ בין ז"א למלכות הנקראת רחל צריכה היא לרשת גם את המלכות שמחזה למעלה שהיא נקראת לאה.
4. מטעם סיבה ותוצאה הסיבה שרחל יורשת את לאה היא כדלקמן: במדרגת נשמה פרצופי אצילות בשל צ"ב מתחלקים לשניים: למחזה ולמעלה ולמזה ולמטה כך ראינו למשל באו"א וישסו"ת וכאן החלוקה היא בין זו"ן הגדולים לזו"ן הקטנים שהחזה מפריד ביניהם.
5. ההפרדה בין הפרצופים שמחזה ולמעלה ומחזה ולמטה מתקיימת רק בקומת נשמה כאשר בקומת חכמה מתחברים חזרה לפרצוף אחד.
6. נשאלת שאלה: מדוע רחל שהיא הקטנה יורשת את לאה שהיא הגדולה שלכאורה צריך להיות הפוך מה גם שראינו שבינה שהיא הגדולה ירשה את תבונה שהיא הקטנה ממנה אע"פ שהתבונה ששולטת בקומת חכמה היא התכונה של תבונה.
7. השליטה של בינה על תבונה הייתה מכיוון שעצם המדרגה של בינה היא בינה ותבונה הייתה רק התכללות בה מה שאין כן במלכות העצם היא דווקא רחל שהיא מחזה ומלטה שהיא בחינת אהבה ולאה היא רק בהתכללות ולא עצם ולכן רחל יורשת את לאה.
8. ברחל האהבה והאחדות היא השולטת והיא האם של כלל הנשמות והיא זו שדואגת לבנים שישובו לגבולם כי היא אימם האמיתית ולאה היא רק עזר כנגדה.