תלמוד עשר הספירות - חלק י"ד שיעור 23 | עמודים אלף תקלז-תקלח
1. בשיעור הקודם ראינו שצריך מראה מלוטשת - תודעה מלוטשת, שרק ככה ניתן לקבל את האור באופן הראוי והנכון.
2. כדי לבנות את התודעה הנכונה בעולם אצילות הוצרכנו להפריד בתוך בינה את האו״א וישסו״ת לשני פרצופים.
3. או״א מייצגים את שלמות ההשפעה ובכך יכולים לשמור על בינה כשלמה ולייצר גם את ז״ת דבינה שהם ביקוש לחכמה כדבר נבדל מהם, כדי שגם אם יהיה ביקוש לחכמה זה לא מחייב את בינה ואפשר להשאר בשלמות.
4. ההבדלה הזאת מאפשרת לשמור על הקביעות גם אם יש חסרונות. וזה תיקון גדול של עולם אצילות לעומת עולם הנקודים.
5. כאשר יש ביקוש לחכמה אז או״א ע״י קבלת הביקוש מישסו״ת עושים זיווג, אבל על היסודות של או״א, דהיינו רצון לקבל במסגרת אמונית ואז אין שבירה, והרצון לקבל אינו מתנגד לאמונה.
6. זה מה שכתוב ״נהר יוצא מעדן״ שהוא היסוד ומצד שני כתוב שהוא בינה: כיצד מיישבים את המחלוקת - בינות ויסודות זה אותו דבר, כי מדובר על היסודות של או״א שעליהם נעשה זיווג כדי לקבל הארת חכמה שהיא ל״ב נתיבות החכמה, ולא ג״ר דחכמה וכך נוכל לתקן.
7. מקבלים 3 שלבים:
א. קיום, עם הבדלה בין או״א וישסו״ת והיא הקביעות בעולם אצילות.
ב. תיקון החלקי ע״י ל״ב נתיבות החכמה עד גמר תיקון
ג. תיקון בגמר תיקון לאחר שקיבלנו מספיק כח בזמן תיקון, ובילה המוות לנצח, אז נבוא לתקן את השלב האחרון שהוא ע״י שנחבר באופן קבוע בין או״א וישסו״ת ונוכל לקבל על ג״ר דחכמה ולתקן ע״י כך את לב האבן ותוכל להיות שלמות של קבלת ההטבה.
כרגע אנחנו בשלב השני בעולם האצילות: קביעות ותיקוני חלקיים עד שנגמור את כל התיקונים החלקיים, עד שלמות ההארה.