תלמוד עשר הספירות - חלק י"ד שיעור 19 | עמודים אלף תקכט-תקל
1. ישנם 2 מדרגות כדי לקבל מוחין דהולדה – אכסנתא וב' עטרין – שהן חרות ועינוגא וברכה ותפנוקי מלכים. 2. כדי לקבל את הארת החכמה צריך את ב' הבחינות הללו, היות ובעולם אצילות אסור לקבל את הארת החכמה, צריך לקבל בחינה של חירות ששום קליפה לא יכולה להאחז, לכן צריך את ם דצלם כדי לקבל את חרות – שהיא נקראת מדרגת חסדים מכוסים. 3. צריך גם את מדרגה הב' – הרצון לחכמה, שזה מגיע מבחינת ישסו"ת, שהיא בבחי' בי עטרין – חיבור בין יסוד דאבא ליסוד דאמא, שיסוד דאבא הוא בחינת הו' העומדת בה'. ויסוד דאמא היא בחינת ה-ו' השוכבת ב-ה', שהחיבור ביניהם מאפשר את קבלת החכמה. 4. למדנו בשיעור זה שטרם קבלת אור החכמה לנקבה הנפרדת, יש זיווג בז"א עצמו במדרגה זו. ורק לאחר מכן ננסרת הנקבה ממנו, ואז יש זיווג גם בין הזכר לנקבה לקבלת אור חכמה לצורך עיבור והולדה של נשמות הצדיקים. 5. ב' הזיווגים האלו הם כנגד זיווג זכר ונקבה שראינו בעולם א"ק של זיווג מופשט וזיווג פרקטי: בחינת הכרה ותודעה, וכן דעת הנעלם ודעת המגולה. 6. ז"א נותן את הלובן שבוולד, שע"י הארתו יורד ל"ב האבן מהניצוצין של הוולד, והאמא נותנת את האודם שהן מלכויות שמחליפות את הל"ב האבן – מלכויות של צ"ב, וכך נעשה התיקון של נשמות הצדיקים הנולדים מהמלכות.