תלמוד עשר הספירות - חלק י"ג שיעור 71 | עמודים אלף תלז-תלח
1. ישנה חשיבות גדולה לשערות דיקנא כי הם שורשי המוחין שהם חשובים כדי לתקן מה שקרה בז"ת דנקודים בקטנות.
2. אריך אנפין הוא ראש כיצד הוא קשור לז"ת דנקודים שהם גוף, תשובה גם לבושי מוחין ששייכים לראש ירדו לגוף בנקודים ונשברו עם הז"ת דנקודים. בגדלות דא"א הוא מתקן את לבושי מוחין אלו היות והם שייכים גם לגוף אז תיקון שלהם מהווה שורש למוחין המתוקנים של ז"א.
3. לכל מדרגה ב' מיני כלים של העליון שלה ושל התחתון ובעניין שלנו יש את הכלים של העליון שהוא נקודים ויש של התחתון שהוא אצילות.
4. אף שהתחתון הוא אצילות אבל הוא המתקן על כן כל החוקים יהיו על פי המתקן ולא על פי רצון המתוקן.
5. עולם אצילות המתקן יש בו חוק שנובע מקרומא דאווירא שאי אפשר לקבל אור של גר דחכמה אלא במקום זה יהי חסדים מכוסים. בז"ת דבינה יהיו חסדים מגולים בזו"נ יהיו בחינת חכמה.
6. כאשר עולים הכלים מבי"ע הם אינם יכולים לקבל על בחינה מלאה של עשר ספירות ולכן הם סוערים ויש לזה יתרון של תיקון מהחוץ לפנים.
7. הדעת המשמש לתיקון הוא דעת דדיקנא אומנם הוא למעלה מאבא ואמא אולם הוא משמש להם רק בעת עלייתם לא"א ואז במצב זה הוא מתחת לאבא ואמא ולכן יכול לשמש להם כדעת.
8. אגב כך מלמד אותנו ד' מיני דעת. זו שבמוחא דאווירא, והמלובש במצח, ובדיקנא, וב' כיתפין וכאמור דעת דדיקנא היא המאפשרת את התיקון.