הדף היומי בתע"ס חלק ט' שיעור 42 | עמודים תתיא-תתיב
1. למדנו בשיעור הקודם שאור ע"ב ס"ג נקרא ע"ב קדם שהיא חלוקה לראש וגוף שע"ב זה אחוריים דהויה פשוטה, וקדם זה אחוריים דהויה במילואי היין, שיחד הם גימטריא רי"ו שזה שווה לגבורה שהוא האור שניתן להשלמת כלים. 2. מדוע ז"א צריך לעלות לבקש בשביל הנקבה גדלות, במקום שהיא תעלה לבד לגדלות? והתשובה שהקטנות של הנקבה אינה כקטנות שאר המדרגות אלא שהיא דבוקה בו כחלק מגופו ואינה עצמאית. 3. נשאלת השאלה מדוע נאמר במקבלת את הנסירה מאמא, וכאן אומר שמקבלת את הנסירה מז"א, תשובה: מי שמקבלת את הנסירה מאמא היא רק לאה, אומנם לא בשביל עצמה כי בה אין נסירה אלא כאור מושאל לטובת רחל. ומי שמקבל את האור ע"ב-ס"ג לטובת רחל הוא ז"א שלאחר שיורדים חזרה למקומם לאחר תקיעת שופר, הוא זה שנותן לה בעשרת ימי תשובה את השלמת הכלים, כל יום על ספירה אחרת. 4. בערב יום הכיפורים לצורך קבלת אורות עולים זו"ן לאבא ואמא והיא מבקשת באופן עצמאי אורות ונמשכים לה ג"ר דחכמה, אולם אינה יכולה לקבל את האור הזה היות ואין לה חסדים, והוא המצב של ב' המאורות הגדולים מצד התלבשות אורות בכלים. 5. את כל עניין הנסירה נלמד באופן מפורט יותר בחלק י"ד וט"ו, כאן עניין זה הוזכר רק כדי לבאר לנו את עשיית הרחם של הנקבה ומלמד דרך התפקוד של הרחם שהוא צד הנקבה. בהסתכלות פנימית נקבל על כך ביאור יותר מדויק. 6. ברוך ה' סיימנו את אור פנימי ומתחילים הסתכלות פנימית.
❦