להרחיב

סיכום השיעור

1. כל פרט דומה שווה במבנה שלו בכל המקומות, למשל: חכמה דעתר וחכמה דחכמה וחכמה דבינה וכן הלאה כולם יש להם מבנה של ח' בח' דאו"י וב' דאו"ח וכן בכל הספירות

2. נוצרת קושיה שאם הפרטים של כתר הם בדיוק כמו הפרטים של חכמה ובדיקו כמו הפרטים של ינה אז אין הבדלה בין כתר לחכמה לבינה

וזה הרי לא יתכן, אם כן מה ההבדל ביניהם?

3. כל בח' פרטית למשל בינה דחכמה או בינה דחס תימדד לא רק עפ"י עצמה, שהיא בכולם ז' וג', אלא גם לפי השיוך שלה לאותו כלל בו היא נמצאת

4. השיוך לכלל קובע איזו הארה תהיה במבנה של אותו פרט, למשל: בבינה דכתר יאיר אור הבינה, בבינה דחכמה יאיר או החסד, בבינה דבינה יאיר אור הגבורה,בבינה דחסד יאיר או הת"ת וכן הלאה. למרות שכולם ז' וג' כל אחת מוארת באופן אחר ולכן הכלל יהיה שונה למרות שהמבנה של הפרטים דומה.

5. המסקנה שלנו מפרק ט' שהמבנה של כל החומרים בעולם, לפרטי פרטיהם, בנוי כך שיש סדר הן מצד הפרט והן מצד שיוכו לכלל, שכל המבנים מחוביבים להיות בנוים מצד הבורא שהוא התפשטות ומצד הנברא שהוא התגברות והיחד והסינתזה שהוא קו אמצעי הוא שמראה לנו את סוג החומר ממנו אנו מדברים ואת ואגב כך נבין את סוג הכללים.

סיכום מקוצר

שאלות חזרה

שאלות לחזרה ושינון חלק ב אותיות סט-ע:

1. מה ההבדל ומה המדרג בד' בחינות דאו"ח? 2. מתי פועל הכלל "כי כל העב יותר הוא חשוב יותר וכל הזך יותר הוא שפל יותר" ומתי פועל הכלל ההפוך, דהיינו שכל הזך יותר הוא חשוב יותר וכו'? 3. מדוע מלכות כלולה מכל י"ס דאו"ח? הבא דוגמא לכך. 4. עפ"י איזה חוק הזדככות המסך מגלה את ה' הבחינות שבבחי"ד בעוד שבטעמים הן אינן מגולות? 5. מהו התהליך של גילוי הקומות זו למטה מזו ומהן?

מסך מלא