הדף היומי בתע"ס חלק ט' שיעור 25 | עמודים תשעז-תשעח

1. במצב הגדלות של ז"א מלכות עולה למקום הדעת דז"א ששם מתקיים הזיווג בפה דז"א לצורך אורות דנשמה. 2. במצב הזה צריך לבנות את הנוקבא שבגופו של ז"א להיות מחוצה לו וקטנה, אם יתן לה ממקום הדעת שלו שם יש רק אורות של גדלות והיא לא יכולה לקבל אורות אלו לקטנות שלה. 3. כדי לתת לה למקום הקטנות שלה מעורר הז"א נקב ששימש אצלו עוד במצב הקטנות שלו באחורי החזה שלו ומשם הוא נותן לה את האורות לבנות את הקטנות שלה. 4. הכלים של המלכות נבנים מהכלים של חזה ולמטה דז"א דהיינו מה-תנה"י שלו. 5. מב' שלישים תחתונים דתפארת דז"א נבנה בחינת הכתר של הנוקבא. מג' שלישים של הנצח נבנים חכמה חסד ונצח דנוקבא. מג' שלישים של הוד של ז"א נבנים בינה גבורה והוד של הנוקבא. מג' שלישים של היסוד של ז"א נבנים דעת תפארת ויסוד. ובתחתית היסוד המלכות של המלכות. 6. המיוחד בתהליך הזה בשונה מהפרצופים העליונים הוא שהמלכות היא חלק מגופו של ז"א והוא צריך להפריש אותה ממנו ובמצב הקטנות היא עדיין דבוקה אליו, ולכן הוא לא יכול לתת לה כאילו היא נפרדת ממנו כי היא חלק מגופו עדיין, לכן צריך להיות פה תהליך מיוחד שנותן לה גם באורות יותר קטנים וגם בגובה קומה יותר קטן. 7. את האורות מודד לה לאט לאט ונותן לה במשך יב' שנים עד שתגמור את הקטנות שלה.

❦