תלמוד עשר הספירות – חלק א עמוד ו

שיעור 6- עמוד ה' טור ב' למטה

למדנו שאנחנו רוצים להבין מי זאת המלכות. הבנו שהיא מורכבת. בנויה מיקוק שהן ד' בחינות. כל זה למדנו כדי להבין מהי הנקודה האמצעית אשר באמצע ממש. בנוסף למדנו שיש 5 שלבים כדי לעבור ממצב של אינסוף לצמצום:

מהם שלבי הצמצום – 5 שלבים

1. דבקות של השלמה

2. בחירה ביתר דבקות

3. בושה

4. צמצום הרצון – הסתלקות האור

5. כלים דעגולים

כעת ללימוד של היום- עמוד ה' טור ב' למטה: "והנה נתבארו, ד' הבחינות המחויבות להמצא בכל נאצל, אשר בחינה א', מכונה התפשטות ראשונה או חכמה. ובחינה ב'...עד למילים - והוא שנקרא בכל מקום בחינה ד'. " (סוף פסקה ראשונה עמ' ו')

כעת הסברנו את 5 הבחינות למה הן מחויבות

❖ כתר- קוצו של י'-

❖ זכר- חכמה – י'- התפשטות א' (מהכתר) של אור חכמה-

❖ נקבה- בינה- ה'- התגברות א' על אור דחכמה (כמו כתר של ההתגברות) - אני לא רוצה לקבל את החכמה

❖ זכר- זעיר אנפין- תפארת- ו' - התפשטות ב' של אור דחסדים (כמו כתר של חסדים) - ככל שהחומר יותר קטן האור

יותר גדול. ❖ נקבה- מלכות – ה'- התגברות ב' - השתוקקות מלאה

מלכות אומרת אני באמת רציתי להיות משפיעה. אבל אני מבינה שהייתי צריכה לוותר על זה כי הבורא רוצה שאקבל אז אני מתגברת על הרצון שלי להיות משפיעה.

"והנה בחינה ד' זו, היא הנקראת נקודה אמצעית שבא"ס ב"ה, ועליה כיוון הרב באמרו "צמצם את עצמו בנקודה אמצעית אשר בו". ונקראת כן, להיותה כלי הקבלה לאור א"ס ב"ה, שהוא בלי שיעור ובלי גבול כלל. וע"כ נבחנת מציאותה כדוגמת נקודה בפנימיותו ובאמצעו של האור ההוא, והאור מסבב אותה ודבוק בה סביב סביב עד אין שיעור"

מאחר שאין לך ראש וסוף- איך יש לך אמצע? עונה לנו- הנה בחינה ד' זו הנקראת נקודה אמצעית.

מלכות זו הינה אבן השתיה שכל העולם רדוף אחריה- כי מאותה השתוקקות אם עושים ממנה בית מקדש היא טובה ואם רוצים ממנה לעצמנו , אז היא רעה.

מיהי הבחינה ד' אשר באמצע ממש? זוהי הנקודה שכל האור מאיר סביבה. מי זה השמו הזה? אותה השתוקקות לכל האור ורואים שבנויה מד' בחינות.

כמה השתוקקות צריכה להיות לאדם? בלי גבול. בני אדם מסתירים את ההשתוקקות. זה נכון להימנע אבל כדי לייצר משהו חדש שהוא טוב. אסור להימנע סתם . אם אתה נמנע מלקבל, זה כדי לייצר כלי חדש כדי לקבל נכון.

לאחר מכן מדבר על קבלה מחוצה לה לעומת קבלה בתוכיותה-

ומדוע שלא תקבל באינסוף בתוכיותה כמו בגמר תיקון?תוך נקרא רצון עצמי, כאשר תבנה רצון עצמי של אהבה אז תוכל לקבל אור אינסוף בתוכה, היות שהתוך שלה יהיה מחוץ לעצמה. אך בא"ס היא משתמשת ברצון שנתן לה הבורא. וזה נקרא שהוא מסבב אותה דהיינו סיבה לה. כלומר, באינסוף האור מסבב אותה עד לאין שיעור- מתוארת כנקודה באמצע שהאור מאיר בה סביב סביב. זהו מושג חשוב. כי כשמקבלת בתוכה, זה מהכוחות שלה עצמה.

מסביב- מי גורם לה? האור מסבב אותה. אין לה כוחות משל עצמה. מה שקרה למלכות בא"ס קרה לא מכוחות עצמה. מאירים לה מבחוץ. לאחר שהיה הצמצום הנברא חייב לקבל עם תנועה מצידו.

דוגמה- אם אני אומר אני מהכח שלי כל החלל הזה יזוז. לא יזוז כלום. אם הייתי צריך להחזיק את כל האברים לא הייתי מצליח. בן אדם לא נצליח לברוא. יש מה שלא בכוחו. שאין לנו את היכולת להיות הבורא. אין לנו את הכוחות האלה.

איפה מחזיקים את האור לאחר הצמצום?- בתוכיותם - מהכח שלהם עצמם על מי אתה אומר שצמצם עצמו בנקודה האמצעים באמצע ממש- על המלכות. מה הכוונה באמצע- עונה לנו הכתוב: שאין המדובר ח"ו בבחינת מקום ושטח גשמי בשיעורים מוחשיים, אלא הבחינה הד' הכלולה בא"ס מכונה כן, על שם אחדותה הפשוטה עם האור העליון, כמבואר. כלומר הנקודה האמצעית היא אמצעית לאור- באמצע האור – שהוא קובע כל מה שקורה איתה. למה הכוונה אחדותה הפשוטה? האור והכלי באו כאחד. למה צמצם עצמו- כי רצה יתר דבקות. עד פה אות נ'

נסתכל על הטבלה בלי הטור השמאלי. צריך להכיר את הבחינות. להתרגל לשמות. הסבר- אור פשוט- האור והכלי באו כאחד. במלכות- בד', כבר היתה השתוקקות מצד עצמה. אם אני רוצה לבנות השתוקקות מה הסיבות לכך? צריך ד' סיבות שנגרום כדי שתיווצר אמביציה. להאמין שאתן לו או שיש מקום שיכול לתת לו את הכח הזה. (כתר) חכמה- איך אדע מה לבקש- צריך לעורר את זה. אפילו על ידי הדמיון. בינה- צריך מודעות עצמית. תפארת- שאקבל קצת כדי לעורר את זה ועל ידי בחינות אלה בונים השתוקקות אות ס' כתוב "ונתרחק אל" אם אני אומר נתרחק זאת אומרת שיש מרחק. גשמי לכאורה. מרחק נתבאר בשינוי הצורה שבין הכלי ובין האור. מה זה נתרחק- איך צמצם את האור? אמר אני מוותר על הקבלה בצורה הזו, אז האור הסתלק. מה חדש עכשיו שיש מרחק? הרי גם קודם היה שינוי צורה בין הכלי לאור...... קודם באינסוף שינוי צורה לא סתר. עד עכשיו לא הפריע. ברגע שבחר ביתר דבקות- כבר מפריע שינוי הצורה. כתוב שהאור העליון אין בו מבח' רצון לקבל ולא כלום, כיוון שנשתנתה צורתם- קודם זה לא הפריע עכשיו יש לה מודעות

עצמית. היא יודעת את זה. נגלה שינוי צורה לגרעון והרחקה. הרי באינסוף היה שינוי צורה אלא שלא גרם לריחוק. למה, איך? לא יודעים. לא יכולנו לחשוב. הכל בא לא מהאדם. בא מהאור.

עכשיו חווה כמה הם שונים זה מזה- לגמרי- בעצם בתוך האדם , בבריאה היה השינוי הזה. עד שהאדם לא בא להשפיע לא מרגיש את הריחוק. עכשיו שבא להשפיע מרגיש שהוא רחוק.

כתוב " ונתרחק אל צדדי סביבות הנקודה האמצעית." למה הכוונה? עונה - ד' הבחינות הנ"ל, מכונות גם ד' צדדים. ומשמיענו הרב, שאף על פי, שהצמצום לא היה אלא רק בנקודה האמצעית כנ"ל, שהיא בחינה ד', מ"מ נסתלק האור מכל ד' הבחינות, מטעם, שאין ענין מקצת נוהג ברוחני, וע"כ נסתלק גם מג' בחינות.

ד' צדדים – אף על פי שהצמצום לא היה אומר לא לכל ד' הבחינות אלא רק להשתוקקות המלאה- מכל מקום הסתלק האור מכל ד' הבחינות. אם משהו מורכב אבל הם מחוברים ואני מזיז- הכל זז. הם היו יחידה מורכבת באינסוף. לכן זה משפיע על כל הבחינות, זה נקרא אין מקצת נוהג ברוחני.

סיכום

המשכנו את אות נ' כדי להסביר מה נקרא הנקודה האמצעית- היא נקודת ההשתוקקות המלאה. היא נקודת מלכות.

מה ההבדל בין מה שלמדנו קודם?- אומר שההשתוקקות היא מורכבת והבהיר את השם יקוק.

למה זה כל כך חשוב? כי כשאנחנו מדבים על יקוק. אין דבר בבריאה חוץ מזה. הכל בנוי מזה.

זה דבר גדול להבין כי כל מורכבות בבריאה תהיה בנויה ממורכבות זו.

כל פרט כפוף לכלל בו בוא נמצא- זה נקרא שמו. לא היה פירוד כי הוא היה כפוף.

אמר לנו שהבנה הזו בנויה מד' בחינות – ב' התפשטויות וב' התגברויות לפי הטבלה . שני זכרים שתי נקבות .

התפקיד שלי לקבל את כל האור ממנו.

לאחר שלמדנו את הבחינות האלה, ראינו את המבנה הכללי . כל העשר ספירות נחזור עליהן עוד פעמים רבות.

מי הן? יקוק וקוצו של י'

למה חשוב לי להבין את הרצונות- כדי לדעת איזה רצון אצטרך לגלות שם.

גם להיות פאסיבי צריך לדעת. נלמד איך להשתמש בתכונות האלה בצורה נכונה. יש לי מודעות עצמית. אני רוצה לגלות את הרצון ה'ג' – מקבל על ההכרח- רוצה חסדים אבל אין לי ברירה מקבל חכמה. בחינה ד' הרצון השלם.

מהי הנקודה האמצעית- שמו שמחולק. אני לא יודע במי אתה מספר לי שעשה צמצום? במקבל בעל מנת לקבל עשה צמצום דיברנו מהו מצדדי- ד' בחינות. כלומר הסתלק מהכל. לא רק ממלכות אלא מכל שמו. ומה התקבל לנו? כלים דעגולים. נשארו לנו עשר ספירות דעגולים. . מה שבא לומר- האור הסתלכק מכל שמו- אבל על מה הצמצום? על ההשתוקקות השלמה למדנו, מהן ד' בחינות דאור ישר, עוד צורות להסתכל עליהן ואיך מייצרים אמביציה. כל זה כדי לומר שהצמצום היה בנקודה האמצעית והאור הסתלק מכל ד' הבחינות. אשר באמצע ממש- מה זה? כשהיא קיבלה באמצע לא פעלה מצד עצמה- האור מסבב אותה כשקיבלה בתוכיותה- מצד עצמה.