סיכום שיעור 17 - תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב' פרק ב' עמוד נ"ג ראש חודש סיון תשע"ט בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני - מה למדנו היום? למדנו שהאור שעובר בין העיגולים עובר בדרך מעבר ולא בדרך של התלבשות. דרך מעבר זה אומר שאין שם מסך בהארה הזו. - עוד למדנו שהאור יורד מעיגול לעיגול בדרך המשכה ביושר בקוים ישרים. המושג הזה של קוים ישרים עלול להטעות . כי אנחנו רגילים למושג קו שיש בו מסך. כך הגדרנו קו- כלי מסך ואור ולכן השפה היא קצרה. פה אומר קוים ישרים, הכוונה היא בלי מסך. - ופה מבדילים בין אור של נקבה לאור של זכר שהאור שבעיגולים הוא אור של נקבה ולא אור של זכר כי אין שם מסך. - מפה גזרנו גם את תפיסת המציאות שלנו שאם תופסים את המציאות רק בדרך של עגולים אז נתפוס את מציאות כנקבות ולא כזכרים, רק מקבל ולא משפיע אבל אז לא יהיה לנו מסך ותפקיד המסך הוא לחבר בין הערכים שלנו, האידאולוגיה שלנו לבין תפיסת המציאות. - תפיסת המציאות מבטאת את הרצון העצמי שלי, את האנוכיות שלי, את הרצון לקבל והערך מבטא את הנגזרת שלי של יתר דבקות של אהבה. אם כך צריך לחבר בין תפיסת המציאות לבין מסך. אבל בשביל זה צריך להבין שתפיסת המציאות באה בצורה של נקבה וההתייחסות למציאות באה בדרך של זכר עם מסך. - אז לא להתבלבל, זה שתפסתי כך את המציאות, זה לא אומר שכך אני צריך להתייחס אליה . כי זה שני ערכים בנפש האדם שאני צריך ללמוד לחבר ביניהם והחיבור ביניהם נעשה על ידי מסך. - אז מבחינתנו, כשהקוים עוברים בדרך של חלונות, הם עוברים בקוים ישרים ללא מסך. - למדנו באות ו' שיש איזשהו כלל שכל הפרטים באים לגלות אותו. זו ידיעה מאד משמחת . מכיון שאנחנו יכולים להיות מיוצבים על למה צריך לחיות, מה המהות של חיינו, בשביל מה באנו לעולם, מהו המצפן שיכוון אותנו בחיינו? - המצפן הוא פשוט. מה שמגלה בי בנפש את האדם שבי הוא דבר נכון. כל התייחסות שלי למציאות שאינה מגלה את האדם שבי, היא דבר לא נכון. מדוע ? כי למדנו כלל. - כיצד קובעים מה נכון ומה לא נכון בחיים ? מה שמקרב אותי למטרה הוא נכון. ומה המטרה? להיות אדם, לגלות את א"ק. זה התפקיד שלנו וכך אני בודק מה נכון ומה לא נכון בחיים. - נכון לקנות דירה בצפת למשל? מה המחשבה? תשובה- האם זה מגלה את האדם שבי או לא. ומה זה האדם שבי? אהבה. האם זה מגלה את האהבה שבי או לא. - תפיסת המציאות, לחשוב בצורה של נקבה, זה מאבד לנו את הכח. - הכח האמיתי זה אם אני בא ליישם את תפקידי כאדם. ואם אייישם אותו אקבל את כל ההארה. אהיה מאושר. לכן זו ידיעה כל כך משמחת, אנחנו יודעים בשביל מה אנחנו חיים. - האדם מחפש משמעות ? אולי נהפוך את המשפט, המשמעות שאתה מחפש היא האדם. ואז אם תהיה לך משמעות זו תהיה המשמעות האמיתית. להיות אדם. - ובאיזה מקום זה נמצא? כמה זה גדול? אומר – הקו הזה שנמשך מאינסוף עד הנקודה דעוה"ז היא הכלל שכולל את כל המציאות. - נקודה אחרונה שלמדנו במה מותר להתעסק ובמה לא? תשובה בכלל שמבטא את העליון שלך, אסור לך להתעסק. בפרטים המגלים את העליון שלך מותר ואתה צריך להתעסק. ולא מדובר במיסטיקה, סתרי תורה, אם יש לך רב אסור לך להתעסק למה עשה ככה, במה אני מגלה ממה שעשה, מותר לך. זה מסוכן אני יודע. כי אם הוא ינצל אותי... - למשל התורה, אם התורה אמרה לי ככה אני לא שואל למה היא אמרה לי אלא לשם מה היא אמרה לי. מה זה מגלה לי. - כל דבר שאני מחפש אני צריך לגלות אותו, אפילו אם קיבלתי החלטה למשל שאני השבוע פועל את הנקודה של שלווה בחיי. אין יותר לשאול על זה, זה הכלל שמוביל אותי. אני לא שואל למה, איך... איך אני מגלה את זה עכשיו. - ברגע שאבוא לחקור למה דוקא שלוה למשל, פספסתי את העבודה. יש כלל. קיבלתי החלטה, ההחלטה הזו היא הקו המוביל אותי, עכשיו אני רק צריך לגלות דרך הפרטים איך אפעל את אותה החלטה. - מאיפה זה נובע ? מכך שאין לי נגיעה בעצמותו. הוא הכלל. באתי לגלות את שמותיו וכינויו בעולם. למה עשה ככה? גם אם לא יכול להתעסק בזה לא יעזור לך. סיכום בנקודות 1. המעבר של האור בין עיגול לעיגול הוא בדרך של מעבר דהיינו ללא מסך ולא בדרך של התלבשות. 2. המשכה דרך קוים בין עיגול לעיגול הם בחינת אור של נקבה, ללא מסך. 3. כל שאין בו בחינת מסך, אין בו אור הזכר אלא אור הנקבה שהוא נפש. 4. המסך הוא כח פנימי באדם, שמאפשר לו לחבר בין תפיסת המציאות שמגלה את הפרטיות שלו, לבין הערכים שלו. 5. הכלל המנחה את כל הבריאה כולה נקרא אדם קדמון, שהוא הרצון והבחירה ביתר דבקות, דהיינו באהבה 6. כל המציאות של אדם קדמון היא הקו המנחה אותנו בחיים גם בדברים גדולים וגם בדברים קטנים. כך בודקים מה נכון ומה לא נכון. 7. אסור ואי אפשר להתעסק בכלל אלא רק בפרטים המגלים אותו.