שיעור 30 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ו'

סיכום בנקודות עמוד תמ"ו - תמ"ז – טז שבט תש"ף בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני 1. בשיעור הקודם למדנו ג' פסיעות של ה' תתאה. אחת למקום טבור דא"ק ששם יצא ראש הא' ישסות, ב' למקום נקבי עיניים דכתר ששם יצא ראש הכתר כאשר האח"פ שלו יצאו בחי' או"א והיות והם למטה ממסך הם נחשבים לחג"ת, וג' שה"ת ירדה מנקבע עיניים דכתר לפה דכתר ובזאת החזירה את או"א להיות ראש לחב"ד. 2. למרות שאו"א בפסיעה הג' חזרו להיות ראש וחב"ד, הדעת שלהם נקרא דעת עליון, דהיינו שאינו מאפשר זיווג דהכאה והתפשטות לגוף. 3. יש להבדיל בין צמצום לפרסא. שהצמצום הוא דבר קבוע שאינו מאפשר להעביר אור ולעומת זאת פרסא דומה למסך המאפשר להעביר אור בתנאים מסוימים. 4. ישנו חוק בעולמות כפי שמופיע באות ט"ו "כל הבא מתחילת אצילותו אינו מקבל שינוי לעולם" ולפיכך פסיעה הא' של ה"ת למקום הטבור שהוא מקום נקבי עיניים שעליו יצא ראש הא' ישסו"ת לא משתנה לעולם ותמיד ישמור שם על צ"ב. עד גמר תיקון 5. כדי שיהיה מצב של עולה ויורד של ה"ת, דהיינו מעבר בין קטנות לגדלות, נתקן ראש נוסף בצ"ב הנקרא כתר דנקודים שבו הותקנה פרסא ולא צמצום. 6. הפרסא מאפשרת שיהיו עליונים יורדים למטה ותחתונים עולים למעלה והיא סוד ה "א" שהיא ראש לכל כ"ב האותיות. ❦