בעל הסולם מסביר את הטעם למה שלמדנו בסוף העמוד הקודם. למדנו שכל עיגול מלביש על ג' ראשונות של הקו, ולא על ז' תחתונות של הקו. הטעם הוא שבעיגול אין מסך וגם בג' ראשונות של הקו אין מסך, ולכן הם דומות לגמרי, ולכן הם עומדות בבחינה אחת. אבל בסוף ג' ראשונות של הקו יש מסך, שלא נותן לאור להתפשט לז' תחתונות אלא על פי החשבון שהמסך עושה (וזהו מקום שפנוי לתיקונים). לכן הם שונות מהעיגול ואינם עומדים בבחינה אחת.
עוד למדנו שגם לעיגול האור מגיע דרך הקו, ולא ישר לעיגול. ולמה? מכיוון שעל העיגול יש חוק — אסור לו לקבל בבחינה הד' שלו, בגלל הצמצום. ולכן הקו מבחין ונותן לו אור לג' הבחינות שלו, וכאשר אנו מסתכלים ביחס של אור הקו המגיע לעיגול אנו מבחינים הבחן של גדול וקטן. גדול — הרחוק מבחינה ד', שמקבל אור גדול ביחס לקטן שהוא הקרוב יותר לבחינה ד' (שבה לא מתקבל אור).
בנוסף פרשנו את המשוגים: הארה ישרה — שהאור בא בכלי םשיש בהם מסך על בחינה ד' (ספירות הקו). וההארה המתעגלת — שהאור בא בכלים שאין בהם מסך על בחינה ד' (ספירות העיגולים).