שיעור 30 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ה'

סיכום בנקודות עמוד שמ"ד-שמ"ה – ג טבת תש"ף בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני 1. המעבר במטי ולא מטי דס"ג בין כתר לחכמה לא נעשה ע"י הזדככות מג'ב' לב'א'. 2. הטעם לכך שלא אפשרי שא' תשמש כנקבה בג' הכלים הראשונים היות והם שייכים לג"ר, דהיינו לשלמות. 3. הזכר ונקבה דכלי דחכמה הם ג'ב', כמו בכתר, שעוברם מהכתר אל החכמה בזיווג. שאת צד הו"ק של הזיווג מקבלת החכמה. 4. ההבדל בין ג'ב' של כתר לחכמה הוא בהתנהגות הבינה בב' מצבים. בכתר הבינה אינה רוצה חכמה למרות שיש שם חכמה. וכל כולה בחסדים. לעומת זאת בכלי דחכמה, היא כן רוצה לקבל חכמה מחמת חשק הבנים. דהיינו ה-א' שניתנה לכלי דחכמה, מהזדככות הב' דכתר, אבל לא כנקבה – אלא כעובר בתוכה. 5. בס"ג יש מטי ולא מטי הקבוע והטעם ל כך הוא שכאשר הבינה מסיימת את המטי בחכמה עד המלכות, חוזרת למטי בכתר, דהיינו לטבעה שהוא חסדים מכוסים. ויכולה לעשות זאת כי לא הזדככה מחמת צמצום אלא רק מחמת חשק הבנים. 6. השוני בין התפשטות האורות בגלגלתא להתפשטות במטי ולא מטי בע"ב וס"ג הוא, שבגל' כל אור ניתן לכלי המיוחד לו. לעומת זאת בע"ב וס"ג יכלו להתקבל כל האורות בכלי אחד וזה מחמת שהאור שניתן הוא קטן מהאור של אותו כלי. 7. את מטי ולא מטי אנו לומדים בכתוב כי רגע באפו חיים ברצונו. רגע באפו שהוא ככעס הוא בחי' הסתלקות האור, דהיינו לא מטי. וחיים ברצונו זה בחינת מטי. ואומר שהחיים שהחיים ברצונו הם העיקר והוא תלוי במעשה התחתונים שכשיהיו שלמים יקבלו חיים שלמים. ורגע באפו, שהוא זמן הכעס הוא דבר רגעי וזמני ופרט כחלק מכלל שהוא החיים.