הדף היומי בתלמוד עשר הספירות | בית שער הכוונות | עמודים כה-כו | שיעור 13
1. אנו מבקשים לייצר רציפות המאפשרת קשר ודביקות בא"ס למרות שאנו נמצאים בתחתית עולם העשיה אנו לא מוותרים על הקשר עם הא"ס.
2. הקשר הזה מבוטא בעולם א"ק שמתפשט עד סיום רגלין ולמרות הצ"ב שהיה בנק' דס"ג אין זה משפיע ואין זה מצמצם את עולם א"ק וגם לא את הנה"י שלו שבמקומו היה צ"ב.
3. בחינה זו מראה לנו שהמטרה של הבחירה ביתר דבקות אינה משתנה אולם היא כן מתחלקת למדרגות משנה שהן מחויבות כדי להגיע למטרה הראשית.
4. על האדם ללמוד לוותר על גאותו שיכול לפעול באופן ישיר את המטרה העליונה ולהוריד סטנדרטים צריך להיזהר בדרך זו שאדם לא יהיה נסוג ולא בא להתמודדות לכן יחד עם הורדת סטנדרטים צריך תמיד לשאוף ולזכור שא"ק לא משתנה והוא דוחק בך להמשיך להתקדם אליו.
5. עולם אצילות מבוטא ע"י בריח התיכון שלו שהוא א"א.
6. א"א נבנה רק בט"ר ללא מלכות של צ"א היות ולא ניתן שיהיה רק ט' ספירות מקבל מלכות של צ"ב דהיינו רצון שאין בו מגדלות כלי הקבלה אלא ממלכות של צ"ב שבה אסור לקבל בע"מ להשפיע וכך נבנה א"א והוא הופך להיות בריח התיכון של כל מה שקורה תחתיו עד שיגמור את תפקידו.
7. ההגבלה שנעשתה בא"א מבוטאת מצד הרשימות כמלכות שנגנזה ברדל"א ומצד הכלים השבורים כל"ב האבן.
8. בגמר תיקון שיבולע המוות לנצח דהיינו שלא תהיה קליפה הגורמת לאדם לקבל ע"מ לקבל דהיינו לרצות לקבל תענוג לעצמו אלא כל כולו יעבוד למען הכלל האלוקי אז יגיע לגדלות ההשגה ולבחינת משיח והוא המבוטא בנאמר: ועמדו רגליו על הר הזיתים דהיינו שרגלי אצילות יתפשטו עד לנק' דעוה"ז ואז תחזור העבודה של צ"א לטובת המטרה העליונה של לקבל בע"מ להשפיע גם במקום הנה"י דא"ק.