הדף היומי בתלמוד עשר הספירות | בית שער הכוונות | עמודים ז-ח | שיעור 4
1. בשיעור הראשון למדנו על הנאצל המורכב מאמונה ומדע ועל ז"א המתחלק ל-6 שהוא מקום העבודה.
2. בשיעור השני הרחבנו את הידיעה שלנו על הז"א וראינו שהיסוד שהוא הברית הוא כלל העבודה ובזמן העבודה החלוקה לשש היא יתרון גדול מאוד והכי חשוב בעבודה הוא הברית.
3. עוד הרחבנו בשיעור הזה על הברית ואמרנו דבר שלכאורה נראה מ]תיע אבל הוא אמיתי - הברית יותר חשובה מהאהבה בעבודה ולכן צריך לבסס את החבורות שלנו על ברית ולא על אהבה. למרות שהברית נועדה לאהבה.
4. בשיעור השלישי למדנו ששורש נשמה וגוף הם נמצאים במדרגה מאוחדים ואילו לבוש והיכל יצאו מחוץ למדרגה וא"א להשתמש בהם וזאת בעקבות צ"ב.
5. בשיעור זה למדנו שיש הבדל בין צ"א לצ"ב שצ"א הוא על הכמות וצ"ב הוא על החומר.
6. בצמצום א' על הכמות זה אומר שבכל החומר דהיינו כחבת"מ מצד הכלים כולם משומשים אבל בכמות יותר קטנה לפי גודל האמונה באותו חומר.
7. בצ"ב על החומר א"א להשתמש בת"ת ומלכות המבטאים את הרצון לקבל שבחומר אלא רק ברצון להשפיע שבחומר הנקראים כח"ב. והרצון לקבל שברצון לקבל אפילו אם רוצים לקבל ע"מ להשפיע זה אסור וזה קליפה.
8. בהתאם להבדל בין צ"א לצ"ב כך יש הבדל בין המקיפים. בצ"א ישנם חמישה מקיפים כי משתמשים בכל החומר לכן המקיפים הם מצד הכמות בשונה מהמקיפים בצ"ב שהיות ומשתמשים רק בג' חלקים של החומר אז המקיפים נקראים אותם אורות שלא התקבלו מקיפים מצד האיכות של החומר שא"א להשתמש בו והם האורות חיה ויחידה.
9. היה אפשר להקשות שהאורות הנפסדים שצריכים לצאת למקיפים הם רוח נפש שהם המתלבשים בלבוש והיכל אולם מטעם הופכיות כלים ואורות אז אור החיה ויחידה הם שנותרו כמקיפים.
10. ועוד יש לומר שגם בצ"ב יש אורות חיה ויחידה אבל הם רק סוג של דמיון בתוך אור הנשמה ועניין זה עוד צריך להבהיר.