הדף היומי בתלמוד עשר הספירות | בית שער הכוונות | עמודים ג-ד | שיעור 2
1. בשיעור הקודם למדנו ב' נק' הראשונה - שעצמותו ברא יש מאין את הנאצל שבנוי מצד המאציל שבו שהוא בחינת אמונה ומצד הנאצל שבו שהוא בחינת מדע. צד הנאצל שבו מחולק ליהו"ה וצד האמונה שבו הוא קוצו של יוד. כל הבחינות האלו יש בהם חלוקה משנית עד א"ס. נק' שנייה - הת"ת מתחלקת ל-6 והיא שמגדירה לנו את דרך העבודה של האדם והיא נלמדה ע"י ג' עקרונות: כל פרט כפוף לכלל בו הוא נמצא, חוק ההתכללות וכל חיסרון מקבל שם.
2. בשיעור זה הרחבנו את ההבנה של נק' ב' שלמדנו בשיעור הקודם ודיברנו על היסוד שהוא ברית שהוא כלל העבודה והוא המחויבות ליגיעה במצב של חוסר השלימות. הוא שונה מהאהבה שהיא המלכות של המדרגות השלימות.
3. שאלנו האם החלוקה לשש של הת"ת זו מעלה או חיסרון? והתשובה היא שהיא חיסרון אולם היא הופכת למעלה גדולה כדי לייצר את האידיאל של יתר דבקות והשותפות של התחתון בעליון היות וכל תפיסת הנברא היא מהפרטים אל הכלל.
4. היות והחלוקה של הנאצל מבטאת גם עולמות שונים נשאלת השאלה מה ההבדל בין העולמות אם כולם כוללים את אותם פרטים של יהו"ה?
5. התשובה: הם שונים בגובה קומה שתלוי במסך. ככל שיש כוח מסך יותר גדול שנקרא עוביות המסך כך יש יותר כוח לעבד השתוקקות עצמית יותר גדולה ולהביא אותה לאהבה שהיא התכלית הרצויה מצד העבודה. ובזה שונה עולם אחד ממשנהו.
6. המסך הוא ההתקשרות לבחירה ביתר דבקות שהוא האידיאל הגבוה ביותר שנותן את הכוח לעבד רצונות גדולים וע"כ ככל שאדם יותר אידיליסט יש בו יותר כוח והיות ואנו עם האידיאה ראוי יהיה שנעשה מאמץ להיות קשורים לאידיאלים שלנו ולא ניתן לגירויים והשתוקקויות רגעיות להסתיר לנו מהנפש ומהזכירה העצמית את הבחירות האידיאליסטיות שלנו וכך נולכ לעלות לעלמות עליונים ולבסס את דרכינו לשלום ואהבה.