שיעור 28 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ד'
סיכום בנקודות פרק ו עמ' רנ"ה-רנ"ו – יב מרחשון
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני
1. כתוב שישנם ה' פנימיים וה' מקיפים וכן כתוב שיש ב' מקיפים וה' פנימיים. כיצד מיישבים את הסתירה? ת. בראש זה ה' ו-ה'. בגוף זה ב' מקיפים וה' פנימיים. 2. היות ובלימוד זה אנו לומדים על התהוות הכלים דקדושה, דהיינו כלים דאו"ח. ע"כ אנו מדברים מב' מקיפים וה' פנימיים. 3. כאשר הסתלק האור מהטעמים, היות והמסך דטבור הזדכך למקום החזה, עלה גם המסך שהיה בפה דראש לחטם דפה. 4. כאשר האירה הנקודה הראשונה, ג' של ד', בזיווג בחטם דפה, האירה עד מקום החזה דטעמים שהוא מקום הטבור החדש. יוצא שהמקום בין החזה לטבור, או בין הטבור החדש לטבור הקודם, הוא מקום שלא יכול להאיר בו או"פ ויוצא שההארה שמאירה בו הוא אור מקיף שנקרא מקיף דחיה. 5. לאחר שהזדככה הנקודה הראשונה והטבור עלה ממקום החזה למקום שיבולת הזקן, שהיא בחי"ב דגוף, עלה גם המסך בראש מהחטם לאוזן, דהיינו לבחי"ב דראש. ושם נעשה זיווג על בחינה ב' של ד'. 6. כאשר האירה ב' של ד', האירה רק עד מקום שיבלות הזקן, יוצא שלכלי של הטעמים יש ב' מקומות שלא מאיר בהן האוד הפנימי אלא ב' מקיפים. דהיינו מחזה עד הטבור ומשיבולת הזקן עד מקום החזה. ולכלי של הנקודה הראשונה מאיר מקיף אחד שהוא משיבולת הזקן עד החזה שהוא המקום הפרטי של נקודה ג' מחזה עד הטבור שלו. 7. כך בעליית כל המדרגות מאירים מצד הכלים ב' ממקיפים וה' פנימיים. בזאת בס"ד סיימנו את האור פנימי של ח"ד. ואנו מתחילים בע"ה בהסתכלות פנימית ששם הנושאים יותר מחולקים וגם מי שלא הבין עד כה, יוכל להבין בהסתכלות פנימית יותר את הדברים.