שיעור 17 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ד'
1. דיברנו על שתי נקודות עיקריות שלמדנו בשיעור הקודם: א' - תהליך של תגין, שהרשימה דהתלבשות יצאה מהמדרגה וחזרה ולכן היא נקראת תגין, ב' - על כך שכתר יש לו רשימה של זכר אבל לא של נקבה. ומחכמה עד יסוד יש רשימה של זכר ושל נקבה, דהיינו גם תגין וגןם אותיות. ובמלכות יש אות אבל אין תגין. יש נקבה ואין זכר.
2. מבקש להסביר לנו על תהליך שקרה כשיצא פרצוף ע"ב הנק' התפשטות ב'. אולם לפני התהליך רוצה להסביר לנו איך בכלל יצא פרצוף ע"ב ועושה לנו חזרה על מהשלמדנו עד כה.
3. המלכות שהייתה בא"ס שנקראת הנקדוה האמצעית אשר באמצע ממש, שנקראת ההשתוקקות, הפרטיות - לא מקבלת אור ישר.
4. הכלי שמקבל אור ישר הוא רק מלכות שעשתה אור חוזר והתפשטה ממנה ובעצמה לבחינת גוף חדש שנקרא אור העב, כלי דאור חוזר.
5. כאשר אנו מדברים על הזדככות, אין הכוונה הזדככות בעביות, אלא רק הזדככות בעביות המסך.
6. כל המדובר על ספירות, מדובר על הכלים שיצאו בתהליך הנקודות. ולא על ספירות שיש בראש, אלא רק על המלכויות שהם הפכו להיות כלים.
7. כל הרשימות דהתלבשות והרשימות דעביות שאמרנו שנשארות בגוף, נשארות רק באור העב ולא בראש.
8. כאשר המסך הזדכך ועלה לראש, הוא העלה רשימות לראש.
9. כשהמסך שעלה לראש התכלל בזיווג בראש הוא קיבל ב' בחינות. האח תשהתעוררה העביות שלו שהתעוררה מגוף ובחינה שניה שהוא למד להיות ראש.
10. כתוצאה מזה שהמסך דראש התעררות הרשימות דעביות שלו, הוא ירד לראש לבחי"ג כי ד' נאבדה. ומתוך הנקודה השניה הוא יכול היה לעשות זיווג דהכאה, להיעשות ראש ולהתפשט לגוף וזה הנקרא התפשוטת ב' - פרצוף ע"ב.