הדף היומי בתלמוד עשר הספירות | חלק ט"ז | עמודים ב' אלפים ה-ו | שיעור 60
1. למדנו בשיעור הקודם ב' נושאים: נושא אחד: עולם בריאה מקבל מטו"א שירדו למדרגת ישסות שירדו למטה מחזה א"כ הם לא יקבלו שלמות של למעלה מחזה. נושא שני: ישנם ג' חכמות בעולמות: חכמה שבא"ק שהיא עצם החכמה, באצילות ל"ב נתיבות החכמה, ובבריאה נשמה עם שאריות החכמה.
2. בשיעור זה הרחבנו את ההבנה של המסגרת של כל עולם ועולם ולצורך כך הסתכלנו על המבנה של העולמות מצד חוק ההתכללות.
3. חוק ההתכללות אומר שבכל מדרגה ובכל פרט יש גם את כל הפרטים האחרים, אם כך אם בכולם יש הכל מה שונים זה מזה, ואגב כך מה יהיה שונה בריאה בעולם אצילות אם גם בו יש ה פרצופים כמו בעולם אצילות?
4. פרצופי אצילות בנויים זה למעלה מזה עפ"י גובה הקומה שלהם שתלויה בעוביות המסך, יחד עם זאת לכל פרצוף יש גם ה פרצופים לרוחב.
5. עולם הבריאה מקבל מחמשת הפרצופים הבנויים לרוחב של ישסו"ת דאצילות ע"כ מקבל רק בחינה ב' מצד גובה קומה ולכן כל חמשת הפרצופים שלו שבנויים ממעלה למטה כולם כנגד בחינה ב של עולם אצילות ואע"פ שיש לו או"א וא"א הם גם יהיו בגובה קומה של בחינה ב'
6. כן עולם היצירה מקבל חמישה פרצופים אבל רק מגובה קומה אחת - שהיא בחינה א של עולם אצילות, וע"כ כל הפרצופים שלו שהם באורך הם בגובה קומה אחת שהם כנגד בחינה א של עולם אצילות.
7. וכן כנ"ל בעולם העשיה.
8. כאן אנו לומדים כלל חשוב שכל הפרטים צריך להבין תמיד לפי המסגרת שהיא הכלל בה הם עומדים. ואת הכלל הזה לא מבינים מהפרטים, אלא דווקא מהפרט שבעליון שממנו קיבלו. משה נשאר תמיד משה, ודוד נשאר תמיד דוד. קוף נשאר תמיד קוף, ואדם נשאר אדם.