הדף היומי בתלמוד עשר הספירות | חלק ט"ז | עמודים א'תתקצ"ט-ב' אלפים | שיעור 57
1. ישנם ב' זיווגים באחדות אוא' וישסו"ת האחד: בעליית ישסו"ת לאוא' למעלה מחזה. שזהו זיווג של שלמות להולדת נשמות. וזיווג הב' בירידת אוא' ללמטה מחזה למקום ישסו"ת שאחדות ביניהם היא על בסיס חוסר השלמות והוא להולדת בריות חלקיות בעולם בי"ע . 2. זיווג הב' הפה של הזיווג דהיינו המלכות שלו נמצא במקום הפרסא וזוהי ההגבלה של הזיווג שהופך אותו לחסדים שמוגבלים בחוסר שלמות כי אינם יכולים לקבל חכמה של אצילות. 3. זו"ן דאצילות שיורדים למטה מפרסא לא יוכל לקבל משהו מאלו המוחין שלמעלה מפרסא והיות ודרכו עובר אור לבריאה להולדת הבריות שם הנקראים שרפים לכן בריות אלו יהיו בריות חסרי שלמות בטבעם וכל שכן היצורים בעולם היצירה הנקראים מלאכים וכן האופנים בעולם העשיה. 4. רק האדם שנולד מזיווג הא' של אוא' וישסו"ת הוא יצור שבטבעו הוא שלם ויכול לקבל את ההטבה השלמה בעוד שהשרפים המלאכים ואופני הקודש, על אף תפקודם המאוד גבוה הם בריות חלקיות שלא נועדו לקבל את ההטבה השלמה המתבטאת במושג להיטיב לנבראיו. 5. הבדלנו במושג חשק שבעולם האצילות הוא נקרא בחירה ולמטה מפרסא הוא הכרח, כך האדם צריך להבדיל בנפשו לראות שהוא משיג את כוחות הנפש שלמרות ההרגשה שיכול לקבל מצד עצמו הוא מוותר על הדבר והיא דרך תורה, דרך יסורים הוא שמלמעלה ממילא לא נותנים לו או מרחיקים אותו מקבלת החכמה וממילא צריך לוותר שזה בחינת יסורים.