תלמוד עשר הספירות חלק ט"ז | שיעור 23 | א'תתקלא-תתקלב
א. בזמן לידת אדם הראשון סביבת הפעולה שלו, הנקראת עולם, הייתה רק עד מקום חזה דיצירה הקבוע. ולמטה משם שהוא מקום לב האבן לא היה ישוב לאדם. ע"כ לא נחשב כסביבת פעולה לאדם והוא שלמדנו שסיום רגליו של אדם הראשון במקום חזה דיצירה.
ב. עולמו של אדם הראשון התחלק על פי הרצונות שנמצאים בגופו.
ג. רגליו של אדם הראשון הם כנגד המקום שיש שמה רצונות אבל הם עדיין לא יכולים להיות מתוקנים הם במקום ו' תחתונות דעשיה שמצד הקבוע הם ו' ראשונות דיצירה.
ד. רגליים אלו מתחלקות לג' פירקין הפרק העליון הוא בחינת בבל, וב' פרקין התחתונים הם חוץ לארץ של אדם הראשון בזמן לידתו.
ה. סוריה נמצאת במקום מלכות דבריאה הקבוע שהוא המקום שבין גוף לרגליים שהוא מתחת לד' ראשונות דעשיה של זמן לידתו.
ו. עבר הירדן ששם ישבו בני גד וראובן נמצאים במקום ד' ראשונות דעשיה של זמן לידתו שהם ד' תחתונות דבריאה הקבוע.
ז. הירדן עצמו הוא בחזה דבריאה הקבוע שהוא מתחת לו' תחתונות דיצירה של זמן לידתו.
ח. ו' תחתונות דיצירה של זמן לידתו שהם במקום ו' ראשונות דבריאה הקבוע הוא מקום ישראל שזה עיקר עבודתו.
ט. בשעה החמישית של יום השישי שהיא בחינת הוד דיום השישי הייתה עליה לאדם הראשון שיכול היה לעבוד עם סביבה יותר זכה והוא שמתואר שהעולמות עלו כך שגם ו' תחתונות דיצירה וד' ראשונות דעשיה נכנסו לתחום האצילות ורק ו' תחתונות דעשיה נשארו מחוץ לאצילות שזה מקום רגליו של אדם הראשון.
י. בשעה העשירים גם רגליו דהיינו ו' תחתונות דעשיה נכנסו למסגרת אצילות למעלה מפרסא והוא זמן החטא שעליו נלמד בשיעורים הבאים.