תלמוד עשר הספירות חלק ט"ו | שיעור 34 | א'תשנג-תשנד
1. כאשר זו"ן עולים ביום א דר"ה להיכל או"א ננסרת הנוק' הגדולה שמחזה ולמעלה מקבלת אור ע-ס מאמא.
2. הנוק' הגדולה אינה לאה אלא שלאה היא צד הב"ן שמצטרף לנוק' הגדולה שכנקבה שלקחו זו"ן הגדולים מעולם הנקודים לתקן בגדלות.
3. ביום א' לאחר תקיעת שופר שירדו זו"ן למקומם אז נוק' הקטנה יכולה כבר לקבל אור ע-ס מז"א כי הוא העליון שלה ונותן לה לבחינת הכתר שלה.
4. אם כך ב' הנסירות הן ביום א': למעלה מחזה וכתר למטה מחזה.
5. רחל יורשת את המחזה ולמעלה ובכך אנחנו נותנים עצמאות ע"י השלמת כלים לבחינת הנוק' שאותה אנו רוצים לבנות שהיא הנקודה האמצעית אשר באמצע ממש כנספחת לז"א שעתה אנו בונים אותה כעצמאית בבחינת ספונטניות ראציונלית.