תלמוד עשר הספירות חלק ט"ו | שיעור 26 | א'תשלז-תשלח
1. כדי שהנקבה תהיה עצמאית היא צריכה לעבר ב' נסירות: נסירה לצורך כלים ונסירה לצורך קבלת אורות.
2. בנסירה הראשונה התקבלו הכלים לנוקבה בב' שלבים. שלב א ע"י אמא דהיינו בינה, שלב ב' ע"י ז"א.
3. לאחר שהייתה גדולה מצד הכלים עדיין אינה עצמאית היות ועדיין לא קבלה את האורות. לצורך קבלת האורות צריכה נסירה נוספת. הוא שאמר לה "לכי מעטי את עצמך".
4. ע"י ההרדמות של ז"א דהיינו עליית מ"ן של פנימיותו, של המוחין שלו לקבלת אורות דחיה ממילא חזר לקטנותו, ובהכרח היא חזרה לנקודה. אולם זו נקודה דפנימיות ולא דחצוניות, דהיינו לקבלת אורות ולא להשלמת כלים.
5. המוכנות לעלות למעלה ולוותר על עצמינו דהיינו לוותר על התפיסות שיש לנו במקום המודעות שלנו באים בב' שלבים. א' כדי להשתוקק נכון, וב' כשמוכנים לוותר על השאלה שלנו ועל ההשתוקקות שלנו וללכת יחד עם העליון למקום ששם הוא מוכן לתת לנו את ההארה בדומה למה שהיה במעמד הר סיני, יום הכיפורים, שמוותרים על חיצוניות מצד השלמת כלים. מוכנים לבוא לפנימיות לקבלת אורות.