תלמוד עשר הספירות - חלק י"ד שיעור 4 | עמודים אלף תצט-תק
1. כשז"א עולה לאו"א לקבלת מוחין דגדלות אינו צריך הסרת הערלה היות והוא נולד מראש ללא ערלה. אחרת לא היה בעולם אצילות ששם כתוב "לא יגורך רע". 2. את התיקון של הסרת הערלה נעשה לז"א בזמן העיבור ע"י הלובן דאבא והאודם דאמא. 3. כשנשמ"צ עולים לזו"ן דאצילות היות והם נמצאים למטה מפרסה שיש שם שליטה של הפרסה של הבע"מ לקבל שנקרא ערלה ע"כ צריך להסיר את הערלה לפני שעולים למעלה. והם ג' שנות הערלה. 4. לאחר שהסירו את הערלה הם צריכים גם לשנה רביעית הנקראת קודש הילולים להמתיק במידת הרחמים שיתאימו לקו אמצעי דאצילות. 5. נשמות המלאכים נמצאים במצב הקביעות שלהם בו"ק בעולם היצירה ואילו הנשמות בעולם הבריאה דהיינו בג"ר דנשמה. 6. כאשר עולה בחינה מלמטה לזו"ן דאצילות לבקש זה כדי שזו"ן יעלו יותר למעלה לבקש היות וזו"ן כבר נמצאים במצב של ו"ק אז לא יעזור מי שצריך ו"ק שיעלה אליהם לביקוש כדי לעלות אותם כי הרי הם במקומם עצמם יכולים לתת הארה זו. 7. נשמ"צ הם בטבעם רוצים ג"ר כי באו מבריאה ולכן כשהם עולים לבקש לזו"ן אין ג"ר במצב הקביעות לכן הם צריכים לעלות למעלה כדי להשיג את אותה גדלות ומכאן אנו רואים שנשמ"צ יכולים לשמש למ"ן לזו"ן לצורך גדלות ואילו המלאכים לא.