תלמוד עשר הספירות - חלק י"ג שיעור 63 | עמודים אלף תכא-תכב
1. למדנו בשיעור הקודם שלמרות שמתגלה האור בב' התפוחים בתיקון הז' עדיין צריך להשאיר את שערות הזקן וכל התיקונים הקודמים. כי כל גילוי החכמה תלוי בתיקונים אלו.
2. התיקון השמיני לכאורה מיותר שהרי כבר יש גילוי חכמה במדרגה אלא שאסור לקבל את החכמה אלא דרך השערות טיפין טיפין .
3. קבלת אור החכמה דווקא דרך השערות היות והם מייצגים את המקור של הכלי לחכמה שהוא האו"ח שהיה בראש שיצא ונהיה לשערות בחיצוניות.
4. מב' טעמים נקרא מזל- הראשון: בזכותם נוזלים טיפות האורות דחמכה המצטרפות בסוף שיתא אלפי שני לגילוי אוא' דנקודים. השני : מלשון זלזול היות ועליית המלכות לבינה שהם בחינת העולמות העליונים מזולזלים ע"י המיעוט שנגרם בהם .
5. תיקון הח' נקרא במיכה: "יכבוש עוונותינו" היות ומדבר מא"א שע"י זה שאפשר לתקן לאט לאט את החכמה אז הוא כובש את כל העיוות שנעשה בבינה כי מראה שהעיוות היה לתועלת.
6. בתורה נקרא "נוצר חסד" שהוא כנגד ז"א שמרגיש שמאפשרים לו לעשות תיקון לאט לאט וזה חסד גדול עבורו שיכול לתקן ע"י מעשים טובים מה שפגם. שיש אפשרות לתשובה.
7. כל בחינת השכר ועונש והנהגותיו ית' עם הבריות תלויים בזיווגים שבמזלין ואלו תלויים במעשה התחתונים. והכל לפי רוב המעשה, שמעשה הוא למעלה מהדעת.