תלמוד עשר הספירות - חלק י"ג שיעור 29 | אלף שנג-שנד
1. למדנו בשיעור הקודם שהאו"ח היוצא מראש דאריך בשל היותו מצ"א יוצר בפגישתו עם הקרקפת בחינת י"ג חיוורתי וכאשר יוצא לגמרי יוצאים י"ג נימי דשערי. 2. בשיעור זה למדנו שהצדיקים יורשים את עולם הבא שמצד אחד קורא להם ת' אלף עלמין ואלף זה חכמה ומצד שני אומר שהם יורשים את עולם הבא שזה חסדים. 3. א"כ נשאלת שאלה מהי המדרגה הזאת של בינה שמתאר אותה גם כחכמה וגם כחסדים ובכלל איך הבינה שכל כולה חסדים גם בתיקון של ם' דצלם יכולה להיות השפעת חכמה? 4. כדי להבין את זה צריך להרחיב את ההבנה בעניין החיוורתי ולפני כן צריך להבין את הכתוב: "יפה ענף וחורש מצל". 5. כיצד ז"א שהוא ענף של הבינה ישפיע הארת חכמה לשורש שלו שהוא הבינה שלכאורה זה סדר הפוך? 6. מד' בחינות דאו"י אנו למדים שבינה היא שורש ועצם של חסדים משנה טבעה לטובת הז"א היות והוא צריך חכמה. 7. שורש זה בד' בחינות דאו"י מראה לנו שז"א גורם לבינה לתת חכמה. 8. את אותו סדר למדנו גם בעולם הנקודים שנק' דס"ג של בינה משנות טבען לתת חכמה ולכן מתערבות עם רצונות של חכמה ויוצרות צ"ב. 9. השורש של מה שלמדנו בד' בחינות דאו"י ובנק' דס"ג מתבטא כאן בשכלול התיקון הנקרא הגבהת ראשי ירכין שתהיה הבדלה ברורה בין ג"ר דבינה לז"ת דבינה שהן ב' התפקידים של הבינה.