תלמוד עשר הספירות – חלק ג עמוד קכה

רשימת השיעורים
להרחיב

סיכום השיעור

סיכום שיעור קצר 22- תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ג' פרק ו' עמוד קכ"ה. א' אב תשע"ט בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני למדנו שהכתר הוא נמצא כממוצע, כמקשר, בין האפס לבין הנאצל. היות והוא נאצל מהאפס (אותו כתר) אז אפשר לקרוא לו נאצל. היות והוא מאציל את הנאצל עצמו (שהוא הגוף) אז אפשר לקרוא לו מאציל. זאת אומרת שבכתר עצמו ישנן שתי בחינות, צד המאציל וצד הנאצל. שתי הבחינות האלה נקראות תוהו ובוהו. לאפס עצמו, שהוא בחינת הא"ס, אין חומר ואין צורה. בחינת הכתר הוא כמו משפך ,שצריך להיות בו גם הצד של העליון וגם הצד של התחתון. הצד של העליון הוא נקרא תוהו. אומר על דרך משל היינו יכולים להגיד שהחלק הכי תחתון של העליון כמו מלמכות דמלכות של האפס, היא הפכה להיות לתוהו שהוא השורש של הכתר, שורש בכח של הנברא. והבוהו כמו שורש של הנאצל בפועל שנמצא בכתר. אז הכתר בגלל שהוא מקשר, תמיד בין העליון לתחתון, זה כתר. והכתר זה אמונה. אז האמונה שמקשרת בין העליון לתחתון צריכה לכלול שניים גם את העליון וגם את התחתון. לכן כמו במשפך היא כוללת את הצד הרחב ואת הצד הצר. והקוצו של יוד מתאר לנו את זה שהכתר הוא לא חיסרון, הוא לא שייך ממש לנאצל, אבל הוא לא שייך ממש גם למאציל, הוא נמצא כממוצע באמצע ולכן צריך לכלול את שני הדברים.

אומר בעה"ס מה שאמרתי לך שהיא כמו מלכות דמלכות של האפס, זה קשה להגיד כי באמת האפס, האינסוף, הוא לא מחולק אז אני לא יכול להגיד שמלכות דמלכות של אינסוף. אומר על דרך משל. למה על דרך משל? כי בעולמות התחתונים זה כן קורה כך. למשל, אם נלך ליחס בין עולם א"ק לעולם אצילות אז גם יש כתר שהוא ממוצע בין עולם א"ק לעולם אצילות. שעולם א"ק הוא כמו האפס ויש גם כתר של עולם אצילות. שכמו כל כתר אמרנו שהוא בנוי משניים, הוא בנוי מתוהו ובוהו שעתיק הוא בחינת התוהו שבכתר ואריך אנפין הוא בחינת הבוהו שבכתר. אי אפשר לומר, כמו שחלק מהמקובלים אומרים, כך אומר האר"י הקדוש, שהתוהו הוא האינסוף, הוא האפס. וגם אי אפשר לומר שאריך אנפין לבד הוא הכתר. אלא צריך לומר ששניהם ביחד הם הכתר. כי הכתר תמיד צריך לכלול כמקשר בין העליון לבין התחתון אז הוא צריך להכיל, אותה הבחינה צריכה להכיל ניצוץ בורא וניצוץ נברא. ניצוץ בורא זה בחינת עתיק ניצוץ נברא זה בחינת אריך אנפין. לכן גם האמונה צריכה להכיל את ב' הניצוצות האלה. הבחינה תוהו היא נקראת שורש אבל בהעלם ודקות גדול מאד. זה בכל זאת שורש אבל כלפי התחתון, הוא בדקות גדולה מאד ואי אפשר להשיג אותו. והבוהו הוא שורש בפועל והוא צריך להתפשט לתחתון. פה בעולם אצילות, יש את הפרצופים המתארים את עולם אצילות, אבא ואמא, ישסו"ת וזו"ן. אבל יש את אריך אנפין שהוא לא לבד בכתר. למרות שנלמד בהמשך שפעם קורא לאריך אנפין כתר, פעם הוא קורא לעתיק כתר. חלק ח' נלמד את זה. ממשיך ואומר לנו שהמושג הזה שאנחנו לומדים עכשיו של ניצוץ בורא וניצוץ נברא של תוהו ובוהו, עתיק ואריך אנפין, כמו שראינו שהוא לא נמצא רק בין א"ס לא"ק, הוא נמצא גם בין עולם א"ק לאצילות, הוא נמצא גם בין אצילות לבריאה. איך זה קורה המעבר הוא יספר לנו קצת בפרק הבא, אבל רוצה לומר לנו שגם למשל בעולם הבריאה, גם שם יש כתר כדי לחבר אותו לעולם אצילות . אז הכתר הוא תמיד האמצעי. איך הכתר בנוי של עולם הבריאה? ממה הוא בנוי?. מתוהו ובוהו. שאיך הם נקראים? עתיק ואריך אנפין. אז גם לעולם הבריאה יש כתר שבנוי מעתיק ואריך אנפין. עתיק הוא כמו מלכות דמלכות דאצילות שיורדת לתחתון ואריך אנפין הוא כמו הראש של עולם אצילות שעתיק מתלבש בתוכו של עולם הבריאה, בתוך האריך אנפין ושניהם יחד מהווים כתר של עולם הבריאה. אותו דבר יהיה בין בריאה ליצירה, אותו דבר בין בריאה לעשייה, לכן אנחנו רואים שבין כל שתי בחינות יש בחינת כתר. ויש בזה דבר גדול מאד להבין מבחינת המשמעות של התפיסה שלנו בחיים. הרי אי אפשר לתפוס שום דבר בלי לקשר אותו למשהו גדול ממנו. וכל פעם כשאנחנו מנסים לקשר משהו, רק לעצמו, כאילו אין לו כתר, אין לו אמונה, אני רוצה לתפוס אותו רק מצד הנאצל שבו, שאחת השגיאות הגדולות שהאמונה היא רק מה שלכאורה נאצל, מאמינים רק במציאות הנמצאת ונחקרת אבל היא לא יכולה לעמוד בלבדה, צריך משהו לקשר אותה למשהו גדול ממנה. אז מה גדול ממנה ככה עד אינסוף? והאינסוף הוא מייצג לנו את המאציל עצמו. לכן חייב להיות לנו כתר , כתר לכל בחינה. והכתר היא בחינת האמונה לכן בלי אמונה אתה לא יכול להתחיל לחשוב בכלל. לא יכול להתחיל להגיד שיש משהו, כי המחשבה מתחילה את הכל, כולם בחכמה עשית, אבל המציאות הזו של אמונה נמצאת גם במדע. הם קוראים לזה אקסיומה שהיא לא נחקרת. דרך שתי נקודות עובר קו אחד זה לא נחקר. למה לא נחקר? משם אני מתחיל לחשוב. אותו דבר פה. יש לנו את עתיק ויש לנו את אריך אנפין שהם מהווים את הכתר ויש בהם ניצוץ בורא וניצוץ נברא. ❡ ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר https://www.instagram.com/hasulam.com... hasulam.site@gmail.com הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt

סיכום מקוצר

שאלות חזרה

שאלות לחזרה ושינון חלק ב אותיות סט-ע:

1. מה ההבדל ומה המדרג בד' בחינות דאו"ח? 2. מתי פועל הכלל "כי כל העב יותר הוא חשוב יותר וכל הזך יותר הוא שפל יותר" ומתי פועל הכלל ההפוך, דהיינו שכל הזך יותר הוא חשוב יותר וכו'? 3. מדוע מלכות כלולה מכל י"ס דאו"ח? הבא דוגמא לכך. 4. עפ"י איזה חוק הזדככות המסך מגלה את ה' הבחינות שבבחי"ד בעוד שבטעמים הן אינן מגולות? 5. מהו התהליך של גילוי הקומות זו למטה מזו ומהן?

מסך מלא