תלמוד עשר הספירות -חלק י"ב שיעור 51 | אלף רכ"ו-רכ"ז | הדף היומי
1. כדגי שהאדם יוכל להיוולד כל פעם מחדש צריך להעלות ניצוצות דהיינו רצונות שנמצאים בקליפה בבחינת לב לא מתוקן מכיוון שמעורבב עם לב האבן , כאשר מעלה אותם למחשבה צריך להכניס אותם להרהור שהוא מצב של עיבור.
2. בזמן ההרהור שהוא זמן עיבור צריך האדם להיות אלם מההרגשה הקודמת שלא תדבר אליו כי אחרת יהיה חשוד ויוליד שוב את ההרגשה הקודמת שלו שאותה הוא רצה לתקן.
3. במצב האלם האדם מתקן את הרצון שיהיה בתיקון קוין דהיינו שלא כל רצון יחיה רק את עצמו אלא יהיה קשור גם לרצונות האחרים ע"י הבינה העליונה.
4. כשנולד הרצון מחדש הוא מקבל פה והוא מתחיל להרגיש אבל רק הרגשה כללית שאינו יודע לפורטה וזה כוח של השתוקקות לחיות את מה שהבין אך עדיין לא יודע לחיות את הפרטים של אותה הבנה. והוא שקיבל יה של חכמה ובינה אבל רק בכללות ממטה למעלה.
5. בהיותו גדול שהזיווג שלו יכול להוליד יכול הוא לקחת את אותה הבנה ולחיות אותה בפרטי חייו ויכול כבר להשתמש בהרגשתו כפה לשאר אבריו ויכול לפעול על פי החשק את הערך ותשוקתו יכולה לעמוד לו לדבר אמיתי והוא הנקרא גדול דקדושה , שם הויה מלא בבחינת הויה במילוי אלפין שהוא גימ' אדם.