תלמוד עשר הספירות -חלק י"ב שיעור 13 | אלף קנ"א-קנ"ב | הדף היומי
1. בשיעור הקודם למדנו ב' נושאים: על ב בחינות עיבורים שבכל אחד יש 2 בחינות , ועל בחינת הדדים, דדי אדם שיש גם בזכר וגם בנקבה.
2. בשיעור זה למדנו יותר בפרוט על התפקיד של עיבור א' דהיינו שבא לתקן את הכלים דקטנות דנקודים שיצאו רק עד הפרסא שנשברו שלא מחמת עצמם ולכן יכולים להיות בקביעות בעולם אצילות. והם מהווים את הקיום.
3. לאחר גמר היניקה עולה שוב לבקש גדלות, שזה נקרא עיבור ב' ושכלול .
4. בעיבור ב' מתקנים את הכלים דגדלות דנקודים בשלבים עד גמר תיקון בו יעלה זא עד א"א בהמשך יתפשט גם למטה מפרבסא בצורה מתוקנת
5. ז"א מתפשט ומתקדם בזמן באופן הבא:
א. אין זמן והוא טרום הלידה בזמן העיבור.
ב. עד ב' שנים שזה זמן היניקה.
ג. עד ט שנים שזה הגדלת הקטנות וקבלת גר דרוח והשלמת כלים דנשמה.
ד. עד יג שנים נפש רוח דנשמה וצ' דצלם .
ה. עד כ' שנה ג"ר דנשמה שזה גם בחינת ל ם דצלם.
❦