תלמוד עשר הספירות -חלק י"ב שיעור 1 | אלף קכז-קכט | הדף היומי
1. ברחם האישה ג' מדורים: מדור עליון אמצעי ותחתון שבהם מתוקנים בהתאמה: אנ"כ וכל זה במשך זמן העיבור. 2. כאשר העובר מסיים את התיקון שלו שהתחיל בכלים למטה וסיים עם ראשו למעלה במדור העליון בתיקון האורות מהפך ראשו ויורד למטה כסימן: "אני רוצה מצידי עצמי להיוולד ולהיות עצמאי כדי שאוכל להיות שותף לתהליך". 3. בזמן הלידה התבונה יוצאת ממצב הגדלות ועושה זווג על קטנות לצורך הז"א והיא הנקראת תבונה הג'. 4. היות ועברה לקטנות אז ירכותיה מצטננות הכוונה היא שהאורות מסתלקים. זה שכתוב: "וראיתם על האבניים", הכוונה שהם מתקשים כאבנים. 5. פי הרחם הוא צר והוולד יכול לצאת משם רק אם יפתחו הצירים ויתרחב המקום הצר. 6. גם האם רוצה בכך וגם הוולד רוצה בכך והצירים נועדו כדי שיוכל להימשך התהליך. 7. אם תהיה הסכמה פנימית ושחרור עצמי אז הצירים והפתיחה תהיה קלה ומהירה ואם נתנגד לתהליך נצטרך לעבור אותו בדרך ייסורים.
❦