תלמוד עשר הספירות -חלק י"א שיעור 29 |אלף סז-סח | הדף היומי
1. בשיעור הקודם למדנו על ב' מצבים בצלם: הצלם בכללות במצב הזיווג של אוא' וישסו"ת שנעשו פרצוף אחד לצורך עיבור ז"א . המצב השני- שמתפרט אותו הצלם בזמן העיבור שבו עדיין אוא' וישסו"ת פרצוף אחד. המצב השלישי- הוא בעת הלידה שאוא' נפרדים מישסו"ת וישסו"ת עצמו יש לו 2 מצבים : מצב קטנות שאח"כ חוזר לגדלות . במצב זה הוא נותן את הצלם ויש כבר גילוי לצלם הזה.
2. במצב של גילוי הצלם שניתן לז"א , ניתן לו בתחילה רק ה צ דצלם במצב הקטנות ואילו ה ל מתגלה אצלו במצב הגדלות וה ם נשאר כמקיף.
3. בשיעור זה מלמד אותנו מיהו ה ל דצלם דהיינו מיהו המוחין דז"א וכיצד הוא מקבל אותם.
4. המוחין נתנים לז"א דרך אוא' וישסו"ת שמלבישים על חגת דאריך.
5. החגת דאריך מתחלקים ללמעלה ממסך שנקרא זכרים שהם ב' שלישים עליונים דחגת שעליהם מלבישים אוא', ולמטה ממסך שהוא שליש תחתון דחגת שעליהם מלבישים ישסו"ת שהם בחינת נקבות.
6. המוחין מחולקים לצד זכר שנקראים אוא' או חכמה ובינה, ולצד נקבה שנקרא דעת ונקרא גם ב' עטרות.
7. ז"א מקבל את המוחין שלו שהם חכמה ובינה צד הזכרים מאוא' ואת הדעת שלו שהוא ב' עטרים מישסו"ת על פי חלוקתם לזכרים ונקבות.
8. הנקבה נקראת עטרה לראש צדיק שכאשר היא משמשת כעטרה זאת אומרת שהיא משמשת רק בגדלות של ז"א אולם בקטנות אינה משמשת
❦